|
|
עמוד:7
הקדמה עניינו של קובץ זה הוא בחמש אגדות תלמודיות המספרות על מפגשים בין חכמים שעיקר גדולתם בלימוד התורה , ובין אנשים אחרים שלא נמנו עם חובשי בית המדרש . הפרקים נחלקים לשתי קבוצות : שלושת הראשונים דנים באגדות ממסכת תענית שבתלמוד הבבלי , וגיבוריהן הם חוני המעגל וצאצאיו , ושני הפרקים האחרונים דנים באגדות שאחד משני הגיבורים המרכזיים בהן הוא רבי עקיבא . למרות הקשר בין הדמויות הפועלות בכל אחת משתי הקבוצות , כל סיפור עומד בפני עצמו , ועלילתו , כמו גם עיצוב גיבוריו ומוקדיו הערכיים והדידקטיים , ייחודיים לו . כל האגדות הנדונות בספר ידועות לרבים , ונזכיר כאן בקצרה את גרעיני הסיפורים . בסיפור הראשון מופיע חוני המעגל כאדם הידוע בכך שתפילתו לגשם נענית . גם בעת בצורת , תקופה שבה סיפור זה מתרחש , תפילתו לגשם אמנם נענתה , אך גרמה נזק יותר מתועלת . רבי שמעון בן שטח איש ההלכה נוזף בו , משום שלדעתו חוני היה חייב נידוי , אך מודה שהוא אהוב האל ולכן אין להענישו . ( הסיפור מופיע בכמה גרסות תנאיות ואמוראיות , כגון : משנה , תענית ג ח ; בבלי , תענית יט ע " א . ) בסיפור השני חוני המעגל מתואר כתלמיד חכם המטיל ספק באמיתות הפסוק " היינו כחולמים " , שלדעתו משמעו שבני ישראל ישנו בגלות בבל שבעים שנה . פעם אחת בלכתו בדרך פגש חוני איכר פשוט , כשהוא נוטע חרוב הנושא פרי רק לאחר שבעים שנה , ותמה על התועלת שיפיק מכך . תשובת האיכר הייתה שכשם שנהנה הוא מנטיעות אבותיו , כן ייהנו בניו מנטיעותיו . לאחר מכן נפלה על חוני תרדמה למשך שבעים שנה , וכשקם מתרדמתו פגש במציאות אחרת , שבה הוא עצמו לא היה מוכר , אך מחוכמתו למדו עדיין צאצאי תלמידיו ( בבלי , תענית כג ע " א ) . בסיפור השלישי מסופר על אבא חלקיה , נכדו של חוני , אשר היה פועל חקלאי , עם הארץ , שלימד מהי יראת חטא לשני תלמידי חכמים שנשלחו לבקשו שיתפלל שירד גשם ( בבלי , תענית כג ע " א - ע " ב ) .
|
|