|
|
עמוד:12
המחקר . הסיפורים הציפו גורמים שונים שהשפיעו על התנהלותן והתפתחותן של היחידות ושאפשר היה לבודד אותם : גורמים ערכיים - אתיים , יחסי אנוש ויחסי כוחות וגורמים כלכליים . בנוסף לכך , הסיפורים הצביעו על שני תפקידים עיקריים שממלאות יחידות המחקר , תפקידים שלמעשה קשורים זה בזה : גיבוש תרבות מחקר שמתאימה לרוח המכללות האקדמיות לחינוך ופיתוח סגל חוקר ברוח תרבות זו . שני עניינים נוספים חייבו מענה . האחד היה גיבוש המבנה של הספר . נשאלה השאלה אם הספר יאורגן בזיקה למכללות שהסיפורים נאספו מהן , או סביב נושאים משותפים שהופיעו בסיפורים שנאספו ממכללות שונות . הדמיון בנושאי הסיפורים שכתבו כותבים מהמכללות השונות הביא להסכמה גורפת , שהספר יאורגן על פי נושאים ולא לפי חלוקה לסיפורי יחידות המחקר של המכללות השונות שהסיפורים נכתבו בהן . החלטה זו הייתה רבת משמעות . מאותו רגע נקבע למעשה שהסיפורים לא ישקפו את הנעשה במכללה זו או אחרת , אלא יתמקדו בנושאים המשותפים לפעילות היחידות בכל המכללות . החלטה זו גם פתרה בעיות אתיות של חיסיון . בשלב הבא נדרשנו לתהליך של זיהוי וגיבוש הנושאים . קריאה חוזרת של הסיפורים שנכתבו הובילה להצעות שונות , שכולן התכנסו בסופו של דבר לכמה תמות עיקריות שהיוו בסיס לפרקי הספר . כאמור , תמות אלו צמחו מתוך הסיפורים באופן דומה לעריכת מחקר איכותני בגישת " תאוריה מעוגנת בשדה " ( . ( Glaser & Strauss , 1967 ההחלטה על המבנה החדש גררה מהלך נוסף , שנבע מתחושתי שיש להיענות לצורך של הכותבים מהמכללות השונות לבעלות על תוצרי הכתיבה . כך , בניגוד לכוונתי הראשונה לכתוב את המסגרת הרעיונית שעוסקת ביחידות המחקר כחלק מתפקידי כעורכת הספר , נולדה החלטה משותפת שכונתה " דרך חדשה " . לפיה , כל מכללה תבחר תמה שהיא רוצה לעסוק בה , תייצג אותה באמצעות קובץ סיפורים מתאימים שנכתבו על ידי חברי הצוות ותכתוב את ההקדמה לקובץ הסיפורים שנבחרו . גרסאות ראשונות של הספר במבנהו החדש החלו להיכתב , ובמפגשים האחרונים נערכו " שימוע " ו " ביקורת " על כל אחד מהפרקים שיוחד לתמה נפרדת . הספר שהתגבש כלל שישה פרקים שעסקו בנושאים הבאים : תרבות המחקר במכללות לחינוך התפקיד של יחידות המחקר בטיפוח סגל חוקר ובטיפוח האתוס המחקרי במכללות לחינוך גורמים אתיים המשפיעים על פעילות יחידות המחקר
|
|