|
|
עמוד:11
מבוא האם ההלכה אמורה להגיב לשינויים במציאות האנושית ? רבים סוברים שבניגוד לשיטת משפט שנוצרה בידי אדם , שתפקודה המוצלח תלוי ביכולתה להתגמש ולהתאים את עצמה ל " תנאי הארץ ותושביה " , ההלכה , שמקורה בהתגלות אלוקית ואופייה תאולוגי , איננה תלוית תקופה או הקשר כלשהו . לפיכך , לשיטתם , ההלכה איננה אמורה להגיב לשינויים במצב האנושי אלא היא מסדירה את חייהם של יהודים באופן קבוע מראש , באשר הם שם . במילים אחרות , ההלכה אמורה לטפל באופן זהה בחייהם של יהודים בגלות ובישראל , בימי הביניים ובתקופה הפוסט - מודרנית , בעת שישראל " דוויים וסחופים " תחת שלטון זרים , ממש כמו בעת שהם " עם חופשי בארצנו " . כותרתו של ספר זה – " הלכה ציונית " – מבהירה כי דעתנו שונה בתכלית . יש , או לפחות אמורה להיות , תגובה הלכתית לתופעה היהודית החשובה בדורנו : הקמת מדינת ישראל . אנו סבורים כי התבוננות מעמיקה בתולדות ההלכה מלמדת שמדובר במערכת נורמטיבית חיה שמתעצבת מחדש , בכוונון עדין , לנוכח אתגרים עתיים . הפיתוח ההלכתי נעשה באמצעות מערכת קבלת החלטות אנושית , המוסמכת על ידי השיטה עצמה לפתח את ההלכה . אכן אף שההלכה , כשמה , הולכת , מדובר במערכת נורמטיבית שהשמרנות היא גן יסוד הטבוע בה . תגובתה לשינויים שבמציאות מדודה ואיטית אגב העצמה גדולה של כוח התקדים כבסיס לפיתוח הלכתי , עקב בצד אגודל . כוחה של ההלכה לשמר את עצמה כשיטת משפט רלוונטית , משך אלפי שנים , הוא תולדה של בחירה זהירה ומחושבת בין הקוטב השמרני ובין הקוטב המחדש , שעליה אמונים המנהיגים הרוחניים לדורותיהם וגם הקהל כולו . במקרים חריגים וייחודיים היה השינוי במציאות דרמטי בדרך שלא הותירה לחכמי ישראל בררה , והם נדרשו לבצע התאמה הלכתית משמעותית משנה סדרי עולם . הדוגמה הבולטת לכך היא חורבן הבית השני , שבעקבותיו , בדורו של רבן יוחנן בן זכאי , הונהגה מהפכה הלכתית . האתוס ההלכתי נשאר כשהיה , אבל תוכן הקוד המחייב שונה על פי הנדרש במעבר מחיים " בצלו של מקדש " לחיים בהיעדרו . שיבת ציון והקמת מדינת ישראל מציינים שינוי דרמטי נוסף באורח החיים היהודי . בנו התקיימו נבואות קדמונים , והקהילה היהודית הגדולה בעולם חיה היום בארץ ישראל . יתר על כן , התנועה הציונית הצליחה במשימתה המרכזית להקים מדינה יהודית
|
|