|
|
עמוד:11
פתח דבר מראשית שנות האלפיים חושפת ההיבחנות בבחינות הבגרות תופעות שרבים בציבור אינם מוצאים בהן מקור של נחת : תובענות , אלימות מילולית , איומים תכופים בפנייה לערכאות משפטיות , תלונות על זילות במשאבי ציבור ועוד . בנוסף , לצד ההישגים המתבטאים בעלייה באחוז הזכאים לתעודת הבגרות , ולהיותה כרטיס כניסה בקבלה לאוניברסיטאות , מתעצמות אמירות המשקפות את ערעור במעמדה של התעודה כמייצגת סיום הולם של פרק הלימודים בחטיבה העליונה ומשמשת כרטיס כניסה למוסדות להשכלה גבוהה ולשוק התעסוקה . ניתן להציג את נושא בחינות הבגרות מהיבטים שונים : ההיבט הכמותי - כמה נבחנו ובמה , מהו מספר העוברים , החריגים , המצטיינים וכדומה ; השוואת הישגיהם של המשויכים לרמות סוציו - אקונומיות שונות ; ההיבט המגדרי - באלו מקצועות מצטיינות הבנות ובאלו גוברים הבנים ; ההיבט הכלכלי - תקציבי - מהי עלות מועד בחינות , עלותו של שאלון לנבחן אחד , מהן עלויות ההערכה בכל מקצוע ובכולם יחד ועוד . אנשי חינוך יתעניינו יותר במשקלה של ההערכה הבית ספרית ויצביעו על אחוז העלאתו של הציון עקב מתן " ציון מגן " . אחרים ישקלו את ההיבט של הקבילות האקדמית של התעודה ומרכיביה , ובאיזה מוסד להשכלה גבוהה תתקבל , וכלכלנים יחשבו עלות מול תועלת בהקשר זה . ממכלול ההיבטים בחרתי להתמקד בתיאור התופעות המיוחדות לזמן ולמקום , ובמשמעויות החברתיות הנלוות למרוץ לתעודת הבגרות . איני מפחיתה מחשיבותם של ניתוחים סטטיסטיים ומחקרים אקדמיים , ומחיוניותם לבקרת פעולותיה של מערכת החינוך , אך במספרים בלבד אין לספר את הסיפור במלואו . הגורם האנושי ותפקודו בהתרחש אירועים ביטחוניים , חברתיים ופוליטיים כדוגמת האינתיפאדה השנייה , ההתנתקות מגוש קטיף והקסאמים בשדרות והשפעתם על קבלת החלטות הנוגעות להישגי הנבחנים בבחינות הבגרות הוא
|
|