|
|
עמוד:237
התעללותם של הפלישתים בגופתו של שאול כמסופר : " ויכרתו את ראשו ... ואת גוויתו תקעו בחומת בית שן " ( שמואל - א לא , ט - יא ) . התלייה על עץ איננה נזכרת בספרות חז " ל בין " ארבע מיתות בית דין " ( שהן : סקילה , שריפה , הרג וחניקה ) , אך המשנה ( סנהדרין ו , ד ) מלמדת כי " כל הנסקלין נתלין דברי ר ' אליעזר , וחכמים אומרים אינו נתלה אלא המגדף והעובד עבודה זרה " . המשנה ( שם ) גם מתארת את אופן התלייה , בדרך המזכירה עד מאוד את הצליבה שהיתה מקובלת בעולם הקדום ( והתפרסמה במיוחד בעולם הרומאי , אלא ששם נצלבו אנשים בעודם חיים ) : " וכיצד תולין אותו ? משקעים את הקורה בארץ , והעץ ( = קורה אופקית היוצרת עם הראשונה את צורת הצלב ) יוצא ממנה , ומקיף שתי ידיו זו על גבי זו ותולה אותו " ( והשוו האמור בפסוקנו : " בידם נתלו " ) . המשנה ממשיכה ומדגישה כי משך התלייה חייב להיות קצר עד מאוד : " ותולה אותו ... ומתירין אותו מיד " . בכל גילויי התלייה שהוזכרו לעיל - כולל פסוקנו - מתרגמים התרגומים הארמיים תל " ה בצל " ב , אף כשמדובר בהוקעה ( כגון שמואל - ב כא , ו ) . בתרגום המרחיב את דברי נעמי ( רות א , יז ) היא מונה את ארבע מיתות בית דין , אך ממירה את מיתת החנק ב " צליבת קיסא " ( = צליבה על עץ ) , וסביר לומר כי שינוי זה נובע מהכרת המציאות שנהגה בארץ ישראל בעידן הרומאי . זקן - כבוד והשפלה הזקן הוא סמל של כבוד לגבר , כאמור בתלמוד : " הדרת פנים - זקן" ( שבת קנב ע " א ) . התורה אסרה על גילוח הזקן : " ולא תשחית פאת זקנך " ( ויקרא יט , כז ) , איסור השב ונאמר גם לגבי הכהנים ( שם כא , ה ) . גילוח הזקן נתפס כביטוי לחוסר כבוד לאדם , כביזויו , וכך אכן עולה מן הסיפור על שליחיו של המלך דוד שבאו לנחם את חנון בן נחש על מות אביו . זה סבר כי שליחים אלו באו לרגל את ארצו , ועל כן " ויגלח את חצי זקנם ויכרות את מדוויהם ( = מדיהם ) בחצי עד שתותיהם ( = ערוותם ) וישלחם " ( שמואל - ב י , ד ) . תגובת דוד מלמדת על ההשפלה שבמעשה : " כי היו האנשים נכלמים מאוד ויאמר המלך שבו ביריחו עד יצמח זקנכם ושבתם " ( שם פסוק ה ) . הנביא ישעיהו מתאר על דרך המשל מה שיעולל צבא אשור בישראל , חורבן שיש בו גם מן ההשפלה : " ביום ההוא יגלח אדוני בתער השכירה בעברי נהר במלך אשור את הראש ושער הרגליים ( = לשון נקייה לשער הערוה ) וגם את הזקן תספה " ( ז , כ ) . גילוח זקנים כמעשה מכוון של השפלת יהודים מוכר גם מימים חשוכים אחרים בתולדות עם ישראל . " איך על אחיי" במילים אלו פותח הרב והסופר חיים סבתו ( יליד קהיר , 1952 ) קינה העוסקת במוראות השואה שעברה יהדות אירופה , אות להזדהותו של אדם שנולד לאחריה וגדל במקומות שבהם לא באה לידי ביטוי . וכך הוא אומר בין השאר : " איך על אחיי נגזר דין ונחתם / בחותם של טיט וחותם של דם / קם גוי עליהם להומם לאבדם / כמו גוויות נסחבו מביתם ... והוסר פארם ונקרע אבנטם / וגולח זקנם , נגזזו פאותם " . אנשי מיליציה סלובקים גוזזים זקן של יהודי ( סטרוקוב . ( 1942 הצלם אינו ידוע .
|
|