|
|
עמוד:233
עם הכהנים " ( צפניה א , ד ) . בספרות חז " ל מצוי תואר זה בקשר לדמויות כגון יהונתן בן גרשום ( ירושלמי , ברכות ט , ב ) , שהיה " כומר לעבודה זרה " בבית מיכה ( שופטים יח , ל ) , וכך גם מתואר יתרו ( שמות רבה א , לב ) שהמקרא מכנהו בתואר " כהן מדין" ( שמות ב , טז ) . מדרש שמות רבה ( ט , ט ) מבקש להסביר מדוע פגעה מכת הדם , הראשונה במכות , ביאור דווקא , מתוך הנחה שנהר זה נחשב במצרים כאל , והרי אומר : " משל ההדיוט ( = משל האדם הפשוט , העם ) אומר : מחא אלוהיא ויבהתון כומריא " , כלומר : הכה את האלים וייבהלו הכמרים . היש קשר כלשהו בין " נכמרו " לבין אותם כמרים ? פרשן המקרא ר ' דוד קמחי , הרד " ק , כותב בפירושו לפסוק מספר צפניה : " כי הכמרים הם לובשי שחורים לפיכך נקראו ' כמרים ' מעניין ' עורנו כתנור נכמרו '" . וכך הוא כותב גם במילונו " ספר השורשים " , אך דומה שפירושו מושפע ממראה עיניו , מכהני הדת הנוצרים לבושי השחורים , שהכיר בימיו באירופה . משמעות שונה לחלוטין לתיבת " כומר " מצויה בלשון חז " ל , שם היא משמשת ככינוי לפרי שהבשיל , וכך נאמר שם בשם ר ' שמעון בן יוחי על אמירת דברי תורה בשמם של אנשים שכבר הלכו לעולמם : " כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה ( = הלכה ) מפיו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר " , ומביא ר ' יצחק בן זעירי ראיה לדברים אלו מן הפסוק " וחיכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים " ( שיר השירים ז , י ) , ואומר : " ככומר של ענבים . מה כומר של ענבים כיוון שאדם נוגע בו - דובב ( כלומר : זב את העסיס שבו ) , אף תלמידי חכמים - כיוון שאדם אומר דבר שמועה מפיו דובבות שפתיו בקבר " ( בכורות לא ע " ב ) . התנור במקרא ובספרות חכמים התנור הוא מתקן המשמש לבישול ולאפייה . יש המניחים כי המילה " תנור " שאולה מן האכדית , ואחרים קושרים אותה עם המילים אור ( או נור ) , היינו אש , והשוו ישעיה לא , ט : " נאום ה' אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים " , סמל למקדשו . התנור עשוי היה בתקופת המקרא טין שנשרף וצופה לרוב בשברי כלי חרס כדי לשמור על חומו ( ראו ויקרא יא , לג - לה ) . הבצק לאפיית הלחם הונח על דפנות התנור וכיפתו או בתוכו . תנור היה מצוי בחצרה של כל משפחה , וראו בתאור מכת הצפרדעים : " ושרץ היאור צפרדעים ועלו ובאו בביתך ... ובתנוריך ובמשארותיך" ( שמות ז , כח ) , ולעיתים אף שימש כמה וכמה משפחות , כפי שעולה מן הקללה המדברת בימים של מחסור במזון , או אז יאפו " עשר נשים לחמכם בתנור אחד ... ואכלתם ולא תשבעו " ( ויקרא כו , כו ) . התנור משמש במטאפורות הנזקקות לחומו הרב ( כמו שהוא בפסוקנו ) . כך אומר הנביא על יום ה ' : " כי הנה היום בא בוער כתנור והיו כל זדים וכל עושה רשעה קש וליהט אותם היום הבא" ( מלאכי ג , יט ) , ובעל המזמור פונה לאלוהים ואומר : " תמצא ידך לכל אויביך ימינך תמצא שונאיך . תשיתמו כתנור אש ... ה ' באפו יבלעם ותאכלם אש " ( תהילים כא , ט - י ) , ועל פושעי שומרון ואפרים נאמר : " כולם מנאפים כמו תנור בוערה " ( הושע ז , ד ) , היינו להוטים להרע , וראו עוד שם פסוק ז : " כולם יחמו כתנור ואכלו את שופטיהם " . בספרות חז " ל נזכרים גם " תנורי פסחים " ( תענית ג , ח ) שיוחדו לאפיית מצות , וכן " תנורו של עכנאי " ( ברכות יט ע " א ) שהוא תנור שהיה עשוי חוליות חוליות של לבנים וביניהן שכבות של חול . תנור זה עורר מחלוקת מפורסמת בעולמם של חכמים , כאשר מרביתם ביקשו לקבוע שהוא עשוי לקבל טומאה בעוד שר' אליעזר בן הורקנוס סבר אחרת . משעמד ר ' אליעזר על דעתו הוא נודה מעולם החכמים וסולק מבית המדרש . ועוד ראוי להזכיר את התנור כחלק מכינוי - גנאי לתלמיד חכמים שזולל וסובא יתר על המידה : " בר מחים תנורי " , בן המתחמם ליד התנור ( פסחים מט ע " א ) . חיילים גרמנים תופסים ילד יהודי שניסה להבריח מצרכים אל גטו ורשה בימי מלחמת העולם השנייה . הצלם אינו ידוע .
|
|