|
|
עמוד:223
כרתו את ראשו ' . שמעו כולם וקיצצו את שערותיהם . אמר להם : ' כל מי שאתם רואים שעורפו בהיר ( = סימן שקיצץ את שערותיו ) - כרתו את ראשו ' , לקיים מה שנאמר ' על צווארנו נרדפנו '" . מסתבר שאי אפשר היה למי שביקש להתחמק ממלכות הרשעה לעשות זאת . למסורת דומה ראו לעיל ג , נח - ס . רדיפות עליך ישראל צרות שנתרגשו ובאו על יהודים במהלך ההיסטוריה למן העת העתיקה ועד לימינו , בשל פגיעתם הרעה של השלטונות או האוכלוסייה הנוכרית שבקרבה ישבו , הוגדרו פעמים רבות , הן בתקופתם והן לאחר זמן בכתיבה עליהם , בעזרת מילים מן השורש רד " ף . כך , למשל , בספר מנהגים מאשכנז של המאות הי " ד - ט "ו ( ספר מהרי " ל , הלכות שבת , כב ) מתירים לכבות אש בשבת , " משום דסכנת נפשות היא לנו , כאשר הם רודפים בעלילות על צווארינו " . ובמקביל בספרד , ר ' יהושע אבן שועיב ( במפנה המאות הי " ג - הי " ד ) אומר בדרשתו לפרשת חיי שרה כי " ישראל בגלות רדופים מכובד המיסים״ וכיוצא בזה הרבה עד מאוד . והנה , את השורש רד " ף נמצא גם ב " חוק נכי רדיפות הנאצים" אשר נחקק בשנת תשי " ז ונועד להבטיח את רווחתם הכלכלית של אלו שלקו בנכות גופנית או נפשית בעטיו של השלטון הנאצי , עקב שהות במחנה ריכוז , בגטו , במחנה עבודה או בעקבות חיים במסתור , בזהות בדויה , בעקבות גירוש , בריחה מחמת פחד או הגבלת חירות . הבאה מנוחה ליגע ? המשורר שאול טשרניחובסקי ( 1943 - 1875 ) כתב בברלין בשנת 1923 את שירו " אומרים ישנה ארץ " , שיר של כמיהה וגעגועים לארץ ישראל , ארץ " שכורת שמש " , שכל יושביה אחים זה לזה . בהמשך לובש השיר נעימה נוגה כאשר המשורר והשרים עמו מעידים על כך שאין הם מוצאים את דרכם אל הארץ : " כבר עברנו כמה / מדברות וימים / כבר הלכנו כמה / כוחותינו תמים " , ובסופו של דבר הם מקוננים ושואלים : " כיצד זה תעינו ? " וממשיכים ומודים כי " טרם הונח לנו / אותה ארץ שמש / אותה לא מצאנו " . במילים " טרם הונח לנו " מהדהדים דברי הקינה שבפסוקנו , כפי שנעשה גם בהמשך השיר , בשיאו של הייאוש , כאשר אומר המשורר : " אולי כבר איננה ? / אולי ניטל זיוה ? / דבר בשבילנו / אדוני לא ציווה " ( והשוו איכה ג , לז ) , כשכוונתו כנראה לומר כי אם אין אנו יכולים להגיע אל הארץ הזוהרת , יתכן שה ' הוא שגרם לכך כיוון שלא רצה שנבוא אליה . אגב : מאוחר יותר באותה שנה - לכבוד הוועידה העולמית של ארגון החלוץ - פרסם המשורר גירסה חדשה של השיר : גרע ממנו את בתיו הפסימיים ותחת זאת סיים אותו במפגש בין ר ' עקיבא לבין " המכבי " , מי שבכוחו לגאול ולשנות את גורל עמו : " ארץ בה יתקיים / אשר כל איש קיווה / נכנס כל הנכנס / פגע בו עקיבא / שלום לך עקיבא / שלום לך רבי / איפה הם הקדושים ? / איפה המכבי ? / עונה לו עקיבא / עונה לו הרבי / כל ישראל קדושים / אתה המכבי " . והנה , פסוקנו שימש השראה גם לשירו של נתן אלתרמן , " שיר העמק " ( או בשמו המקורי " דממה ביזרעאל " ) , שנכתב בשנת . 1934 ראשיתו של השיר במילים : " באה מנוחה ליגע ומרגוע לעמל / לילה חיוור משתרע על שדות עמק יזרעאל " , והוא בא כביכול לתקן את אווירת הקינה של המגילה על ידי תיאור פסטורלי של עמק יזרעאל . וכמו ביצירתו של טשרניחובסקי , גם ביצירתו זו של אלתרמן משתנה אווירת השיר בהמשך והיא מומרת בתחושת חשש , בצורך לשמור על העמק מפני אויביו , ובהזכרת לילה אפל ויריית כדור : " אופל בהר הגלבוע / סוס דוהר מצל אל צל / קול זעקה עף גבוה / על שדות עמק יזרעאל / מי ירה שם ומי זה שם נפל / בין בית אלפא ונהלל ? " . קשה היה אפוא לשני המשוררים שבהם עסקנו לברוח בשירים אלו מאווירת הקינה . " חורשים ואשה " , תדפיס ( , ( 1902 מעשה ידי קטה קולוויץ ( , ( 1945 – 1867 ביטוי לסבלם של פועלים ואנשים קשי יום , הנותנים את צווארם בעול בהעדר בהמות לחרישה .
|
|