|
|
עמוד:221
לכו למים ... ולכו שברו ( = קנו ) בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב" ( ישעיה נה , א ) , עד ימינו , כידוע , משמשת המילה " כסף " ככינוי לאמצעי התשלום , גם אם הם עשויים נחושת ואפילו נייר . על הקשר שיוצרת ספרות האגדה בין כסף ותורה ראו להלן . כסף , מים ותורה בספרות האגדה מצויה לא אחת ההשוואה בין התורה לכסף , וזאת על יסוד פסוקים שונים . כך דורש מדרש שמות רבה ( י , א ) את דברי קהלת " אוהב כסף לא ישבע כסף " ( ה , ט ) כ " אוהב תורה לא ישבע ממנה " . את ההשוואה שעורך ספר משלי בין החכמה לכסף - באומרו עליה " אם תבקשנה ככסף " ( ב , ד ) - מבין המדרש כעוסק בתורה : " מה כסף קשה לקנותו - כך דברי תורה קשים לקנותם" ( ספרי דברים , מח ) , ואילו את דבריו של קהלת " כנסתי לי גם כסף וזהב " ( ב , ח ) מבין מדרש קהלת זוטא כמדברים על דברי תורה . בדומה נפוצה בספרות חז " ל התפיסה לפיה גם התיבה המקראית " מים " ניתנת להידרש על התורה , כך למשל : ' " וילכו שלושת ימים במדבר ולא מצאו מים ' ( שמות טו , כב ) . דורשי רשומות ( = קבוצת חכמים קדומה שנהגו למצוא רמזים בפסוקי מקרא לעניינים שונים ) אמרו : אין מים אלא תורה , שנאמר ' הוי כל צמא לכו למים ' ( ישעיה נה , א ) . כיוון שהלכו שלושת ימים בלא תורה נלאו ( = נחלשו ) " ( בבא קמא פב ע " א ) . ומרחיב בעניין זה מדרש שיר השירים רבה ( א , ג ) : " מה המים מסוף העולם ועד סופו - כך תורה מסוף העולם ועד סופו ; מה מים [ מביאים ] חיים לעולם - כך תורה חיים לעולם ; מה המים חינם לעולם - כך תורה חינם לעולם ; מה המים מן השמים - כך תורה מן השמים ... מה המים יורדים טיפין טיפין ונעשים נחלים נחלים - כך תורה , אדם למד שתי הלכות היום ושתיים למחר עד שנעשה כנחל נובע ; ומה המים מניחים מקום גבוה והולכים במקום נמוך - כך תורה מנחת מי שדעתו גבוהה עליו ( = גאוותנים ) ומדבקת במי שדעתו נמוכה עליו " וכן הלאה . ברוח זו קובע מדרש לקח טוב לפסוקנו : ' " מימינו בכסף שתינו ' - אפילו ללמוד תורה אין מניחין אותנו עד שאנחנו נותנין להם שוחד " ( ורקעו ההיסטורי של מאמר זה לא נתברר ) . התלמוד ( יבמות קח ע " ב ) מספר , תוך קישור לפסוקנו , על אירוע שחל בימים שסביב מרד בר כוכבא , " שעת הסכנה " , כאשר נתעוררה שאלה הלכתית וביקשו לדעת את פסיקתו של ר ' עקיבא , שהיה נתון במאסר . לצורך זה " שכרו אדם אחד בארבע מאות זוז ושאלו את ר ' עקיבא בבית האסורין " , והרי זו דוגמא נוספת לתשלום עבור דברי תורה בשעות צרה וצוקה . מחיר ומכירה שתי מילים אלה מתחום המסחר , מכירה ( מן השורש מכ " ר ) ומחיר , קרובות במידת מה בצלילן אך משמעותן ומקורן שונים . מילת " מחיר " מקורה אכדי , . ma ḫ iru מילה זו , הרווחת במקרא - כגון : " אקנה מאותך במחיר ולא אעלה לה ' אלוהיי עולות חינם" ( שמואל - ב כד , כד ) , או " למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין " ( משלי יז , טז ) - נעלמה מלשון חז " ל ותחתיה נעשה שימוש במילת " דמים " . כך , למשל , קובעת המשנה ( יומא ו , א ) כי שני השעירים של יום הכיפורים , שאחד מהם הוקרב במקדש והשני הושלך לעזאזל , צריכים שיהיו שווים " במראה ובקומה ובדמים " , היינו במחיר . על הקשר בין " מחיר " לשורש מכ " ר עומד התלמוד , כשהוא מבאר , למשל , את הפסוק " ומחיר שדה עתודים ( = בני צאן ) " ( משלי כז , כו ) בעזרת השורש מכ " ר : " לעולם ימכור אדם שדה ויקח עתודים , ואל ימכור אדם עתודים ויקח שדה " ( חולין פד ע " א ) . השורש מכ " ר ידוע למשל מן הפיניקית , והוא שכיח מאוד במקרא , כגון : " וכי ימכור איש את בתו לאמה " ( שמות כא , ז ) , או " וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף " ( בראשית לז , כח ) . בלשון המקרא יש לשורש מכ " ר גם משמעות של הסגרה , לדוגמא : " איכה ירדוף אחד אלף ושניים יניסו רבבה אם לא כי צורם מכרם וה ' הסגירם " ( דברים לב , ל ) . מתקן שתייה בגן ציבורי בגבעת שמואל .
|
|