|
|
עמוד:217
מתברר כי למילים נוכרי וזר ישנן במקרא משמעויות ההולכות ומתרחבות . תחילה יש לומר כי הזר - הנוכרי - גם אם הוא בן עם ישראל - הוא האחר , מי שאיננו שייך לקבוצה מוגדרת , כגון מי שאיננו כהן ( ראו להלן ) , או מי שאיננו שייך למשפחה המורחבת , כגון האמור בחוק הייבום : " כי ישבו אחים יחדיו ומת אחד מהם ובן אין לו לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר " ( דברים כה , ה ) , ועליה להינשא לאחד מאחיו של הנפטר ( או לעבור את טכס החליצה המשחרר אותם מחובה זו ) . גם תיבת " נוכרי " זוכה למשמעות כזו , כגון במצוות התורה המדברת במי שקנה אמה עברייה ואוסרת עליו , אם הוא מבקש לשלחה , להעביר אותה " לעם נוכרי " , כלומר לבן משפחה אחרת ( שמות כא , ח ) . במעגל רחב יותר של זרות נמצא מי שהוא בן עם אחר , כגון : " וגם אל הנוכרי אשר לא מעמך ישראל הוא ובא מארץ רחוקה למען שמך " ( מלכים - א ח , מא ) , וכן " כאשר עזבתם אותי ותעבדו אלוהי נכר בארצכם כן תעבדו זרים בארץ לא לכם " ( ירמיה ה , יט ) . וזו משמעות המילים בפסוקנו . עם זאת ראוי לציין כי " זר " עשוי להיות גם דבר שנאסר לעשות כמותו , כגון " אש זרה " ( ויקרא י , א ) , אש שלא נצטוו הכהנים על הקרבתה , או " קטורת זרה " ( שמות ל , ט ) , וכן - במקרים נדירים - גם דבר משונה ובלתי מובן כלל , כגון האמור על השיכור : " עיניך יראו זרות ולבך ידבר תהפוכות " ( משלי כג , לג ) . בלשון חז " ל נתחדש הביטוי " עבודה זרה " ( שאיננו מוכר למקרא אך נפוץ עד מאוד בספרות חז " ל ויש אף מסכת במשנה הקרויה בשם זה ) והוא כינוי הן לפולחן , לדרך העבודה הדתית של עמים נוכרים , והן למושאי הפולחן עצמם . בימינו יש העושים שימוש במונח הזה כדי שיכלול תופעות חדשות יותר , כגון הלהיטות אחר הממון או הסגידה לכוכבי קולנוע וכיוצא בזה . והנה , ראוי לשים לב לכך שמגילת איכה איננה תולה בעם ישראל את חטא העבודה הזרה , אף שעל פי ספר מלכים חטא זה הוא הגורם בה " א הידיעה לחורבן ירושלים והמקדש . עם זאת , במקורות שנכתבו על המגילה ובעקבותיה ניתן ביטוי לחטא זה , כגון בקינה " זכור ה ' מה היה לנו " ( ראו לעיל , עמוד , ( 215 המזכירה כי בני ישראל את " כבודם בקלון המירו " ( בעקבות ירמיה ב , יא : " ועמי המיר כבודו בלא יועיל " ) , וכן : " על הר ציון ששמם כי ניתן עליו שיקוץ משומם " ( הביטוי בעקבות דניאל יב , יא ) . במשפט אחרון זה ישנו רמז להעמדת צלם בהיכל , דבר שאירע ( לפי תענית ד , ו : " והעמיד צלם בהיכל " ) בתשעה באב . לדעת חכמים ( ירושלמי , יומא ד , ד ) מדברת המשנה במעשהו של המלך מנשה . וראו עוד לעיל במדרשים המובאים בפירוש לפסוקים א , יט ; ד , יא . התרגום הארמי לפסוקנו מתרגם את תיבת " זרים " במילה הארמית " חילונאין " . מילה זו באה גם בתרגום " איש זר " שבחוק הייבום ב " גבר חילונאי " , אך בעיקרה באה מילה זו בתרגומים לתאר בן ישראל שאיננו כהן , כגון " והזר הקרב יומת " ( במדבר א , נא ) , שעניינו במי שאיננו כהן הקרב אל הקודש . לפי זה ישנו ניגוד בין קודש לחול ובין הכהן הקדוש למי שאינו כזה , לחילוני . במדרש ויקרא רבה ( כד , ז ) באה תיבת " חילוני " גם במשפט הכתוב עברית , כתיאור בן ישראל שאיננו כהן . והנה , בדורות האחרונים נתקבלה המילה הזו בשפה העברית החדשה כדי לציין בעיקר מי שאיננו רואה עצמו מחויב לשמירת תורה ומצוות , ואף נולדה המילה " חילון " לתיאור מעבר של רעיונות , טכסים ומושגים מהקשרם הדתי להקשר שאיננו כזה בהכרח . עם זאת רבו המתנגדים לשימוש בשם התואר חילוני בשל הקונוטאציה השלילית שהוא נושא עמו . סנטה מריה לה - בלאנקה ( טולדו ) , מנזר שנבנה בראשית המאה החמש עשרה על יסוד בית הכנסת " אבן שושן " אשר שימש כבית הכנסת המרכזי של יהודי טולדו עד אותם ימים . מעל מקומו של ארון הקודש נקבע צלב גדול . הצלם : חוסה לואיז ברנרדס ריביירו ( . ( 2013
|
|