|
|
עמוד:199
( כח , נ ) . הזקנים אכן נזכרים מיד להלן בפסוקנו . סיום הפסוק , " וזקנים ( כתיב : זקנים ) לא חננו " , שב ומביע את אכזריותם של האויבים שאין בליבם רחמים , וכידוע חנ " ן ורח " ם הם שורשים נרדפים , כגון " ויחן ה ' אותם וירחמם " ( מלכים - ב יג , כג ) , או " חנון ה ' וצדיק ואלוהינו מרחם " ( תהילים קטז , ה ) . על ההקבלה בין הצירוף נש " א פנים לפועל חנ " ן ראו את הקללה בספר דברים שנזכרה לעיל , ועל הזקנים ראו לעיל א , יט . היש פנים לאלוהים ? אין אדם יכול לדמות לעצמו את אלוהיו אלא במושגים המוכרים לו מעולמו שלו , ולכן הוא מצייר אותו , בבואו לדבר עליו , בדמות אדם . לפי זה אפוא יש לאלוהים פנים , כאמור בפסוקנו , ובפנים יש לו , כמובן , עיניים ואזניים : " עיני ה ' אל צדיקים ואזניו אל שוועתם " ( תהילים לד , טז ) , וגם פה : " וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד כי פי ה ' צבאות דיבר " ( מיכה ד , ד ) . גם ידיים וזרועות יש לו : " ויוציאנו ה ' ממצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה" ( דברים כו , ח ) , והיד החזקה היא כמובן יד ימינו : " ימינך ה ' נאדרי בכוח ימינך ה ' תרעץ אויב " ( שמות טו , ו ) , וביד יש לו אצבעות , כדברי החרטומים במצרים , המכירים בכוחו : " אצבע אלוהים היא" ( שמות ח , טו ) . ובאשר לרגליים , הנביא נחום מתאר את הופעתו של האלוהים ברעש גדול : " בסופה ובשערה דרכו וענן אבק רגליו" ( א , ג ) . דימויים אלו , המעניקים לאל דמות גשמית ( דרך דיבור המכונה בלע " ז : אנתרופומורפיזם = האנשה ) , לא עלו לרצון בעיניי המתרגמים הארמיים של המקרא , אשר כיוונו את דבריהם אל קהל באי בית הכנסת , אשר כלל גם הדיוטות , ועל כן נמנעו לעיתים קרובות מתרגום מילולי של הדברים ובחרו לעקוף אותם בדרכים שונות , כגון תרגום " אצבע אלוהים היא " ב " מחא מן קדם ה '" ( = מכה מאת האלוהים ) או " על פי ה '" ב " על מימרא דה '" ( = לפי דבר ה ' ) וכמותם רבים . " זקנים " / " וזקנים" בעל מדרש לקח לטוב מנצל את העובדה שבפסוקנו באה התופעה של קרי וכתיב , " זקנים " בצד " וזקנים " , ואומר : ' " פני כהנים לא נשאו וזקנים לא חננו ' אומות העולם , אז יבואו שניהם על ישראל ( = ולאחר מכן ניתן להבין את עניין הפגיעה בכהנים ובזקנים כמוסב על בני ישראל ) , שפני כהנים לא נשאו וזקנים של עצמם לא חננו '" . כדי להבין מסורת יחידאית זו יש לדעת כי לא פעם נדרשת האות ו " ו כבאה להוסיף דבר מה על המילה שהיא מצטרפת אליה , ברוח הכלל שהובא בשם ר ' אלעזר : " כל מקום שנאמר וה ' ( כגון " והאלוהים ניסה את אברהם " [ בראשית כב , א ]) - הוא ובית דינו " , היינו שמדובר בו ובמלאכים הסובבים אותו . בעל מדרש לקח טוב מרחיב כלל זה וקובע כי שתי הקריאות " זקנים / וזקנים " מאפשרות שתי הבנות של השורה השנייה בפסוקנו , כשהשנייה מוסיפה על הראשונה : בפעם הראשונה עוסק הפסוק בהתנהגותן של אומות העולם כלפי הכהנים והזקנים של עם ישראל , ומיד תולה הפסוק התנהגות זו בהתנהגותם של בני ישראל כלפי זקניהם וכהניהם - מידה כנגד מידה . " לא יוסיף עוד הביטם " , גם מגורל הזקנים מתעלם האלוהים . צבעי מים על בד ( , ( 2017 עבודתה של מיטל בלומנטל גורדון ( ילידת . ( 1990 היצירה נעשתה במיוחד עבור ספר זה .
|
|