|
|
עמוד:189
תורה . אחד ביקש לשמוע דבר אגדה והאחר רצה לשמוע דבר הלכה . " פתח לומר אגדה - ולא הניח לו זה , פתח לומר הלכה - ולא הניח לו זה . אמר להם : אמשול לכם משל . למה הדבר דומה ? לאדם שיש לו שתי נשים , אחת ילדה ( = צעירה ) ואחת זקינה , ילדה מלקטת לו [ שערות ] לבנות , זקינה מלקטת לו שחורות , נמצא קרח מכאן ומכאן ! אמר להן : אם כך , אומר לכם דבר שיהיה שווה לשניכם : ' כי תצא אש ומצאה קוצים ' ( שמות כב , ה ) - תצא מעצמה ( = והוא העניין ההלכתי הנלמד מן הפסוק ) , ' שלם ישלם המבעיר את הבעירה ' ( שם ) . אמר הקדוש ברוך הוא : עליי לשלם את הבעירה שהבערתי , אני הצתי אש בציון , שנאמר : ' ויצת אש בציון ותאכל יסודותיה ' , ואני עתיד לבנותה באש ( = והוא העניין האגדי הנלמד מן הפסוק ) , שנאמר : ' ואני אהיה לה ... חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה ' ( זכריה ב , ט ) " . וישנה נעימה של נחמה בהבטחתו של מי שהצית את האש לשוב ולבנות את העיר החרבה , אף זאת באש . ברכת נחם מיוחדת היא תפילת מנחה בתשעה באב שבה מרחיבים את אחת מברכות תפילת העמידה , את הברכה העוסקת בבקשה לבניין ירושלים ( וחתימתה : " ברוך אתה ה ' בונה ירושלים " ) , ומוסיפים עליה דברים רבים ( ויש עדות המוסיפות דברים אלה גם בתפילות אחרות של אותו יום ) : " נחם ה ' אלוהינו את אבלי ציון ואת אבלי ירושלים ואת העיר האבלה והחרבה והבזויה והשוממה , האבלה מבלי בניה ... והבזויה מכבודה ... ויבלעוה לגיונות ויירשוה עובדי פסילים ויטילו את עמך ישראל לחרב ... על כן ציון במר תבכה וירושלים תיתן קולה ... כי אתה ה ' באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה , כאמור ' ואני אהיה לה נאום ה ' חומת אש סביב ' ... ברוך אתה ה ' מנחם ציון ובונה ירושלים " ( יסוד הדברים בתלמוד הירושלמי , ברכות ד , ג . כאן הובא נוסח " ספרד " של הברכה אך יש לה גירסאות שונות במקצת , כגון פתיחתה ב " רחם " ) . לאחר מלחמת ששת הימים ואיחוד העיר נשמעו בעולם הדתי קולות שביקשו לשנות ברכה זו , בטענה כי שינוי מעמדה של ירושלים מחייב לתת בה ביטוי של הכרת טובה לאלוהים , ועל כן הוצעו הצעות שונות לשינוי נוסח הברכה . הצעות אלו החלו בהצעה להפוך את הפעלים שבה לזמן עבר , המשיכו בהצעה לקצר את הברכה ולהשמיט מתוכה ביטויים המציגים את ירושלים בקלונה , וסיימו בניסוחים שונים וחדשים בתכלית , שחלקם רחוקים מן הברכה המקורית . מכל מקום , פסוק הנחמה המדבר באלוהים כחומת אש - נותר בעינו במרבית ההצעות האלה . שרידים מן " הבית השרוף" ברובע היהודי בירושלים , הקרוי גם " בית קתרוס " , על שם אחת ממשפחות הכהונה של תקופת הבית השני . עץ חרוך ואבנים שרופות מוקפות באפר מעידים על הרס הבית במהלך המרד ברומי .
|
|