|
|
עמוד:179
שבין אברהם לאלוהים לגבי הצלת סדום , אם ימצאו בה עשרה צדיקים , אתה למד שגם מספר קטן כזה של עושי טוב לא היו בה . דרישתם של אנשי סדום מלוט שיוציא אליהם את המלאכים שבאו לבקרו " ונדעה אותם " ( שם יט , ה ) מציגה את התנהגותם המינית הקלוקלת ( והוא יסוד הביטוי " מעשה סדום " ) . ספרות הנבואה מעידה על מסורות נוספות אודות חטאיה של סדום , שכולם בתחום החברתי . הנביא יחזקאל פונה אל ירושלים ואומר לה כי " הנה זה היה עוון סדום אחותך גאון שבעת לחם ושלוות השקט היה לה ולבנותיה ויד עני ואביון לא החזיקה " ( טז , מט ) , ואילו ירמיהו מאשים את הנביאים העושים מלאכתם שקר ואומר : " ובנביאי ירושלים ראיתי שערורה נאוף והלוך בשקר וחיזקו ידי מרעים לבלתי שבו איש מרעתו היו לי כולם כסדום ויושביה כעמורה " ( כג , יד ) . ונראה שיש ללמוד משהו על החטאים שיוחסו לסדום ולעמורה גם מנבואת ישעיהו ליהודה : " שמעו דבר ה ' קציני סדום האזינו תורת אלוהינו עם עמורה ... ידיכם דמים מלאו ... לימדו היטב דירשו משפט אשרו חמוץ שיפטו יתום ריבו אלמנה " ( א , י - יז ) . ספרות האגדה הרחיבה עד מאוד בתיאור חטאיהם של אנשי סדום , גם זאת בעיקר בתחומים שבין אדם לחברו : עיוות משפט וסירוב לקבל אורחים . " היתה להם מיטה שהיו משכיבין בה אורחים . אדם ארוך - קיצרוהו , אדם קצר - מתחוהו " ( סנהדרין קט ע " ב [ המקור ארמי וכן להלן ]) , ומכאן יסוד הביטוי " מיטת סדום " . וכן " מי שפצעו חברו , אמרו לו ( = לנפצע ) : תן לו שכרו שהקיז לך דם [ ובכך ריפא אותך ] " ( שם ) . בהקשר זה גם מסופר כי כל מי שהיה עובר על גשר נדרש לשלם ארבעה זוזים , ומי שעבר במים – שמונה . פעם נזדמן לשם אדם אחד ועבר במים . אמרו לו : שלם ארבעה זוזים . אמר להם : במים עברתי ... אמרו לו : אם כן שלם שמונה זוזים . לא שילם . פצעוהו . בא בתלונה לפני הדיין . אמר לו : שלם [ למי שפצע אותך ] על שהקיז את דמך ועוד שמונה זוזים על שעברת במים . ועוד : " כשנזדמן להם עני היה כל אחד ואחד נותן לו דינר וכותב שמו עליו ופת לא היו נותנים לו , וכשמת העני היה בא כל אחד ונוטל דינר שלו " ( שם ) , ועוד כהנה וכהנה . ברגע אין שישים שניות " רגע " הוא פרק זמן קצר מאוד , לעיתים ממש כהרף עין , כמו בפסוק " רגע אחד אעלה בקרבך וכיליתיך " ( שמות לג , ה ) . לעיתים הצורה הלשונית היא " כרגע " , כאמור בפרשת קורח : " ואכלה אותם כרגע " ( במדבר טז , כא ); " ברגע " : " יבלו בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו " ( איוב כא , יג ); " כמעט רגע " : " חבי ( = התחבאי ) כמעט רגע עד יעבור זעם " ( ישעיה כו , כ ) , וכן " עדי רגע " : " כי רננת רשעים מקרוב ( = לזמן הקרוב , לזמן קצר בלבד ) ושמחת חנף עדי רגע" ( איוב כ , ה ) , ובפסוקנו : " כמו רגע " . " רגע " מבטא התרחשות מהירה , פתאומית , כמו " פתאום שודדו אוהליי רגע יריעותיי " ( ירמיה ד , כ ) , ו " רגע " הוא גם היפוכו של " עולם " , שהוא פרק זמן אין - סופי : " בשצף קצף הסתרתי פניי רגע ממך ובחסד עולם ריחמתיך " ( ישעיה נד , ח [ על עולם ראו עוד לעיל , עמוד . [( 143 כאשר נזקקה הלשון החדשה למילה מקבילה ל - , minute שישים שניות , נוצרה המילה " דקה " והיא אחת חלקי שישים של השעה . יש המחליפים בין " רגע " שאינו פרק זמן מדיד ובין " דקה" ואומרים שלא כהלכה : " אגיע בעוד חמישה רגעים " . באומרנו כי " אורח לרגע רואה כל פגע " איננו מתכוונים שהאורח ישהה במחיצתנו שישים שניות , אלא שדי לו בפרק זמן קצר כדי להבחין בכל הפגמים שבמקומנו . שבר וארוכה : הכינוי " בת עמי " נפוץ במיוחד בספרים ירמיה ( עשר פעמים ) ומגילת איכה ( חמש פעמים ) , ורק פעם אחת בלבד הוא מופיע מחוץ להם . אל מול " שבר בת עמי " ( איכה ג , מח ; ד , י ) ניצב הביטוי " ארוכת ( = מרפא ) בת עמי " ( ירמיה ח , כב ) - שהפך לחלק מסמלה של " ההסתדרות הציונית הדסה " ( נוסדה בארצות הברית בשנת 1912 בידי קבוצת נשים שבראשן עמדה הנרייטה סולד ) .
|
|