פירוש

עמוד:172

חלק שני / פסוקים ג - י הרעב הנורא ותוצאותיו פרק ד פסוק ג גם תנים ( תנין ) חלצוּ שד היניקוּ גּוּריהן בת עמי לאַכזר כיענים ( כי ענים ) במדבר : הרעב בעיר ירושלים בעת שצרו עליה הבבלים נזכר בקיצור וביובש במלכים - ב כה , ג : " ויחזק הרעב בעיר ולא היה לחם לעם הארץ " . הקינה מרחיבה עד מאוד תיאור זה וממחישה את המצוקה הנובעת מן הרעב . חלק זה של הקינה פותח בתיאור יחסן של האמהות אל בניהן הקטנים , שהם הראשונים לסבול מן הרעב , ובו גם יסיים ( פסוק י ) . השורה הראשונה בפסוקנו בנויה על דרך ההנגדה בין דאגתן של נקבות התנים ( " תנין " כתיב , על דרך צורת הריבוי בארמית ) לגוריהן לבין הזנחת העוללים על ידי אמותיהן , מעשה הנראה כאכזרי אך בעצם נובע מחוסר אונים . להשוואות המנגידות בעלי חיים לבני אדם , המשוות בין בעלי חיים הנוהגים כהלכה לבין בני ישראל החוטאים לאלוהים , ראו למשל : " ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן " ( ישעיה א , ג ) וכן : " גם חסידה בשמים ידעה מועדיה ... ועמי לא ידעו את משפט ה '" ( ירמיה ח , ז ) , וראו עוד לעיל א , ו . ההנגדה שבפסוקנו פותחת במילה " גם " , שמשמעה כאן : אפילו , והשוו לפתגם החוכמה שאף הוא מבטא ניגוד : " גם לרעהו ישנא רש ואוהבי עשיר רבים " ( משלי יד , כ ) . " חולצים " פירוש מוציאים ( כגון ויקרא יד , מ : " וחילצו את האבנים " כלומר הוציאו אותן ממקומן ) , ופסוקנו אומר כי גם התנים חולצים שד - יחוס פעולה אנושית לבעלי חיים - כדי להיניק את צאצאיהם , שלא כנשים הנזכרות בפסוקנו שאין ביכולתן לעשות כן . ( אגב נעיר כי בדרך כלל שמורה מילת " גור " לצאצאי האריות [ כגון בראשית מט , ט ; דברים לג , כב ] . ] גם השורה השנייה של הפסוק נזקקת לעולם בעלי החיים , אך הפעם בעלי החיים , ה " יענים " , מובאים לשם השוואה עם האמהות בירושלים : " בת עמי לאכזר כיענים במדבר " ( על " בת עמי " ראו לעיל , עמוד . ( 96 והנה , בגלל חולשתה היתה " בת עמי לאכזר " , היינו חסרת רחמים - כגון : " אכזרי הוא ולא ירחמו" ( ירמיה ו , כג ) - כלפי העוללים , " כיענים במדבר " . המדבר הוא מקום חיותן של בנות היענה ( והתנים ) וראו : " תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה כי נתתי במדבר מים נהרות בישימון " ( ישעיה מג , כ ) . הזכרת המדבר בפסוקנו באה לרמוז לצמאונם של התינוקות , וראו אמירה מפורשת על כך בפסוק הבא . תנים ובנות יענה הם צמד קבוע במקרא ( ישעיה לד , יג ; מיכה א , ח ועוד ) ולפי האמור בפסוק מישעיה מקומם בהריסות : " ועלתה ארמנותיה ( = של ציון ) סירים קימוש וחוח ( = סוגים של צמחי מדבר קוצניים ) במבצריה והיתה נוה תנים חציר ( ומצאנו בעדי הנוסח " חצר " , כמקבילה ל " מבצר " ) לבנות יענה " . האם פסוקנו מבקש אפוא לרמוז להריסות העיר ירושלים , שביניהן סובלים הפעוטות בצמא ? למות תינוקות בצמא בחיק אמותן אשר קצרה ידן מהושיע ראו עוד לעיל ב , יב .

משכל (ידעות  ספרים)


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר