|
|
עמוד:211
כדמות גסה שאינה מעריכה את חשיבות הבכורה : " ויאכל וישת ויקום וילך ויבז עשו את הבכורה " ( כה , לד ) . עם זאת , ספר בראשית גם מתאר בהרחבה את המעמד שבו השלימו האחים זה עם זה ( לג , ד - טו ) , וניתן למצוא בו גם קטעי היסטוריה עשירים של העם האדומי , וזאת בפרק לו , הכולל רשימה של " המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלוך מלך לבני ישראל " ( פסוקים לא - לט ) . בדרכם של בני ישראל ממצרים לארץ כנען מסרב מלך אדום להניח להם לעבור בגבולו ( במדבר כ , יד - כא ) , אך לא כך היא גירסת ספר דברים ( ב , כט ) . ובכלל , ספר דברים נכתב כפי הנראה בשלב של רגיעה בין העמים , כפי שעולה מן הציווי : " לא תתעב אדומי כי אחיך הוא " ( כג , ח ) . ובכלל , במהלך ההיסטוריה ידעו יחסי ישראל ואדום מעלות ומורדות : כיבושים , מרידות וחילופי שטחים מצד לצד . האדומים שיתפו פעולה עם הבבלים בכיבוש ירושלים ויהודה , ואף פלשו ליהודה לאחר החורבן ויסדו שם ישוב אשר כונה מאוחר יותר , בתקופה ההלניסטית , בשם אידומאה . התנהגות אכזרית זו של האדומים בעת החורבן משתקפת למשל בדברי עובדיה : " מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם . ביום עמודך מנגד ביום שבות זרים חילו ונוכרים באו שעריו ועל ירושלים ידו גורל גם אתה כאחד מהם " ( פסוקים י - יא ) . וזכורה היא קריאת הנקם באדום במזמור קלז בתהילים ( ראו במבוא , סעיף ד ) . גם נביאים אחרים משקפים יחסי שנאה כלפי אדום , כגון ישעיהו ( סג , א - ו ) , ירמיהו ( מט , ז - כב ) , יחזקאל ( כה , יב - יד ) ומלאכי ( א , ב - ה ) . השנאה לאדום גרמה לכך שאויבי ישראל שלאחר העידן המקראי כונו אף הם בשם אדום ; כך רומא , כך ביזנץ שירשה את מקומה , ולאחר מכן כל המלכויות הנוצריות כולן . מדוע כדאי לחלום על תמרים ? במסכת ברכות שבתלמוד הבבלי משוקע חיבור שעניינו בפתרון חלומות ( נה ע " א - נז ע " ב ) ובחיבור זה ניכר כי חז " ל פתרו חלומות לא אחת בעזרת פסוקים או באמצעות משחקי מילים , ובעיקר בשילוב שני היסודות הללו . כך , למשל , " הרואה שעורים בחלום - סרו עוונותיו , שנאמר ' וסר עוונך וחטאתך תכופר ' ( ישעיה ו , ז ) " וכן : " הרואה תמרים בחלום - תמו עוונותיו , שנאמר ' תם עוונך בת ציון '" . כתב מחילה לישראל בפתיחתא י " א למדרש אסתר רבה נערך ויכוח בשאלה אם תיבת " והיה " הבאה בראש פסוקי מקרא שונים מצביעה על עניין חיובי או שלילי . בין השאר מביא התומך בדעה הראשונה פסוקים כגון " והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס " ( יואל ד , יח ) . כאשר חולק עליו חברו ומביא את הפסוק " והיה כאשר נלכדה ירושלים " ( ירמיה לח , כח ) , הוא משיב לו במילים : " אף ההיא אינה צרה אלא שמחה , שבו ביום נולד מנחם ( = הוא הגואל , ראו לעיל , עמוד 61 ) ״ , והוא מסיים באומרו כי ״אפוכי ( = כתב מחילה ) שלימה נטלו ישראל על עוונותיהן בשעה שחרב בית המקדש , הדא הוא דכתיב ( = זה הוא שכתוב ) ' תם עוונך בת ציון '" . חורבן הבית הוא לפי מסורת זו אות לסיום עונשיהם של בני ישראל . כתובת המשתרעת לרוחב השער של עיתון " דבר " מיום תשעה באב תש " ט . בעמוד זה גם דיווח של כתבי העיתון על אירועי תשעה באב בירושלים ובצפת .
|
|