|
|
עמוד:210
פרק ד פסוק כב תם עונךבת ציּוֹן לא יוֹסיף להגלוֹתך פקד עונךבת אדוֹם גלה עלחטאתיך : בין ראשית הדברים אל " בת אדום " ( בפסוק הקודם ) ובין סיומם ( בסיפא של פסוקנו ) פונה הדובר אל " בת ציון " ( ראו ב , א ) ואומר לה כי " תם עוונך " . כוונתו לומר כי בא הקץ לעונשה ( על " עוון " כעונש ראו לעיל , בפירוש פסוק ו ) , והשוו עוד בנבואת ישעיה על ירושלים : " כי מלאה צבאה כי נרצה עוונה כי לקחה מיד ה ' כפליים בכל חטאתיה " ( מ , ב ) . המשך הבשורה , שבה ה ' הוא הנושא הסמוי ( " לא יוסיף להגלותך " ) , מתכתב עם העונש למנהיגים הנזכר בפסוק טו : " בגויים לא יוסיפו לגור " . אדרבא , מעתה יהא להם מקום לגור בו , בארצם שלהם , ולא יצטרכו עוד לנדוד ממנה . התרגום הארמי אף יודע לספר כי הגאולה לבת ציון תבוא בידי " מלכא משיחא ואליהו כהנא רבא " . תם עוונה - עונשה של בת ציון , אך עתה יעניש ה ' את " בת אדום " על חטאה - עוונה : " פקד עוונך " ( לצירוף " פק " ד עוון " במשמעות זו ראו למשל : " פוקד עוון אבות על בנים " [ שמות כ , ה ]) . בת אדום זו מזוהה בתרגום הארמי עם " רומי רשעא דאתבניאת באיטליאה ומליאת אוכלוסין מבני אדום " ( = רומי הרשעה שנבנתה באיטליה והיא מלאה באוכלוסייה מבני אדום ) , והשוו לדברי התרגום בפסוק הקודם . סיום הפסוק , " גילה על חטאתייך " , היינו חשף וערטל אותך בשל החטאים שחטאת , ממשיך את האמור בפסוק הקודם : " תשכרי ותתערי " , ואף יוצר משחק מילים בין " גילה " לבין " לא יוסיף להגלותך " . צמד המילים " עוון " ו " חטאת " מופיע שלוש פעמים בקינה , בסדר מתחלף : בפסוק ו : " עוון ... מחטאת " , בפסוק יג : " מחטאות ... עוונות " , ובפסוקנו : " עוונך ... חטאתייך " . והנה , בשתי הופעותיו הראשונות של הצמד מדובר בירושלים : חטאיה ועונשה ( פסוק ו ) , ושוב בחטאיה ( פסוק יג ) . בפסוקנו מדובר רק בפשעיה של אדום , שממנה יקח ה ' את נקמתו , והרי לנו דברי נחמה ותקוה לנקמה גם יחד . אדום עשו , אחיו - תאומו הבכור של יעקב , הוא גם " אבי אדום " ( בראשית לו , ט ) . כבר סיפור לידתם ( בראשית כה , כ - כו ) מעיד על יחסים של תחרות ומאבק , שהחלו עוד בבטן אמם . בסיפור זה נדרשים גם שמות העם והארץ , אדום ושעיר , יחדיו : " ויצא הראשון אדמוני כולו כאדרת שער ויקראו שמו עשו " ( פסוק כה ) . מדרש שם נוסף , גלוי , לאדום מצוי בסיפור מכירת הבכורה על ידי עשו , המבקש : " הלעיטני נא מן האדום האדום הזה ... על כן קרא שמו אדום" ( שם , פסוק ל ) . בסיפורים אודות האחים בספר בראשית יש איזון מסוים בהצגת דמויותיהם : יעקב אינו נוהג כשורה : בנצלו את חולשת אחיו הוא קונה ממנו את הבכורה ( כה , כז - לד ) , וגרוע מזה , הוא גוזל במרמה את הברכה שיעד אביו לעשו ( פרק כז ) . עשו , לעומת זאת , מוצג
|
|