|
|
עמוד:163
פסוק יד ( ובפירוש שם ) , אך מילת " מנגינה " היא יחידאית . אפשר שיש לגרוס " נגינתם " , ולראות את הצורה " מנגינתם " כמושפעת מפסוק בקינה החמישית , " זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם " ( פסוק יד ) , כאשר קורא - סופר כלשהו ראה במ " ם לא מילית יחס אלא יסוד אורגני של המילה . ש - ש בראשונה לא היה הבדל של ממש בין הגיית העיצורים ש ו - ש ( וכך גם בפיניקית , במואבית ובארמית הקדומה ) ומשום כך נרשמו השניים באמצעות אותה אות . עם היווצרות הבדל פונטי מהותי בין השניים נמצא הפתרון לרישום שונה באמצעות הנקודה העילית - ימנית ל - ש ושמאלית ל - ש . עדות להעדר הבדל של ממש בלשון הקדומה מצויה באקרוסטיכון שבפרקנו : משלושת פסוקי ש ( סא - סג ) , הראשון והשלישי פותחים ב - ש ואילו השני ב - ש . כך גם במזמור קיט : משמונת הפסוקים הפותחים באות שי " ן ( פסוקים קסא - קסח ) מופיעה ש בראש חמישה ואילו ש באה בראש שלושה . משחקי מילים רבים בין ש - ש מצטרפים לעדות בדבר הקירבה בין שני העיצורים , כגון : " שבע שני השבע " ( בראשית מא , לד ) , ובסיפור על ראשיתו של איוב נדרש הכינוי שטן מן השורש שו " ט : " ויען השטן את ה ' ויאמר משוט בארץ ומהתהלך בה " ( א , ז ) . " לב קמי" בנבואת חורבן על בבל אומר הנביא ירמיהו ( נא , א ) : " כה אמר ה' הנני מעיר על בבל ואל יושבי לב קמי רוח משחית " . את הצירוף " לב קמי " ניתן לפרש כ " לב אויביי " כפי שעושה למשל ר ' דוד קמחי ( הרד " ק ) , אך אף הוא מכיר את המסורת הקדומה לפיה " לב קמי " - בחילופי אתב " ש ( צופן שבו אל " ף מומר בת " ו ובי " ת בשי "ן וכן הלאה ) - הוא " כשדים " , היינו בבלים , אולי ניסיון להעלים את הדברים מעיני מחפשי רעתו של הנביא או של עם ישראל . ( ובדומה נמצא בדברי ירמיהו כה , כו את השם " ששך " שבאתב "ש הריהו " בבל " . ) " נגינות שותי שכר" דברי משורר תהילים , " ישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכר" ( סט , יג ) , משמשים במדרש איכה רבה ( פתיחתא יז ) בסיס להשוואה בין עם ישראל לבין אומות העולם , בין שיכורים מיין לבין שיכורים מצער : ' " יושבי שער ' - אלו אומות העולם , שהן יושבין בבתי תאטריות ובבתי קרקסיאות , ' ונגינות שותי שכר ' - מאחר שהן יושבין ואוכלין ושותין ומשתכרין - הן יושבין ומשיחין בי ומלעיגים בי " . בעקבות דברים אלו בא במדרש תיאור של קהל גרגרן היושב במוסדות התרבות העיקריים של העולם היווני - רומי כשלנגד עיניו מועלית הצגה שעיקרה לעג ליהודים . וממשיך המדרש ומתאר ( המקור ארמי ) כמה קטעים מאותה הצגה , כגון קטע שבו שואלת מקהלה אחת את חברתה מה הוא אורך החיים שהיא , המקהלה האחרת , מבקשת לה , והתשובה : " כמו חלוק השבת של היהודי " . מתברר שבשל עונים הרב של היהודים , במקביל לרצונם ליחד את יום השבת בבגדים השונים מאלו של בגדי החול , היו להם גם בגדים מהוהים וישנים ששמרו אותם לכבוד יום השבת , ובגד כזה עבר מדור לדור עד שנעשה בעיני הנוכרי לדימוי לדבר שחייו ארוכים במיוחד . דברים אלה מבטאים אי הבנה בדבר חשיבות יום השבת בעיני היהודי ולעג לעוניו . ( לקטע אחר ממחזה זה ראו לעיל , עמוד . 151 ) וסוף הדברים : ' " ישיחו בי יושבי שער ' - אלו ישראל , שהן יושבין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות , ' ונגינות שותי שכר ' - מאחר שהן יושבין ואוכלין ושותין ומשתכרין ( במובן המטאפורי : הלומי צער ) בסעודת תשעה באב - יושבין וקוראין קינין ונהי ואיכה " . שריפת דגל מדינת ישראל במסגרת הפגנה נגד המדינה ( טורקיה , . ( 2009 שריפת הדגל היא ביטוי לשנאת ישראל ולביזוי המדינה . הצלם : מוראד סזר .
|
|