|
|
עמוד:147
לחידה , להתנהגותו המוזרה לכאורה של האלוהים , המניח למעשים כה קשים , כדיכוי אסירים והטיית משפט , להתרחש לנגד עיניו . והתשובה : חטאיו של האדם הם שגרמו , וראוי לו לאדם להודות בכך ולהכות על חטאיו . עם זאת , מילות שאלה ומילות שלילה מתחלפות לא אחת ביניהן ; פירושה של " מה " יכול להיות " לא" ופסוקנו מבקש אפוא לומר , כי אין ראוי ל " אדם חי " להתאונן ( = להתלונן , מן השורש אנ " ן , ראו במדבר יא , א : " ויהי העם כמתאוננים רע באוזני ה '" ) , והרי כל עוד הוא חי , " אולי יש תקוה " ( פסוק כט ) . יתרה מזאת , כאמור , אל לו לאדם להתאונן , שהרי חטאיו הם שהביאו עליו את עונשו , וגם אם היה קרבן לרעות רבות , הרי שעוונותיו הם שגרמו , ככתוב בתהילים לח , ד : " אין מתום בבשרי מפני זעמך אין שלום בעצמיי מפני חטאתי " . בסופו של החלק הראשון של הקינה ( פסוק יח ) התברר כי הנושא , הגורם לסבלו של המקונן , הוא האלוהים . בסיומו של חלקה השני נודע כי האלוהים ( שהוא רחמן ורב חסד ) מניח לבני האדם לסבול בגלל חטאיהם ( עד שירחם עליהם ) . מה , מי ולמה יש ומילות שאלה זוכות למשמעות של מילות שלילה . כך , כאמור , בפסוק לט וכך במסופר על בני ישראל המואסים בבית דוד ואומרים : " מה לנו חלק בדוד / ולא נחלה בבן ישי " ( מלכים - א יב , טז ) , כשבפסוק מקביל לו בפי שבע בן בכרי המורד בדוד נאמר : " אין לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי " ( שמואל - ב כ , א ) . כך יש להבין גם את שאלתם הרטורית של המפקפקים בכוחו של שאול : " מה יושיענו זה " ( שמואל - א י , כז ) , כלומר : לא יושיענו זה , וכן גם בפתגם : " מה ' מצעדי גבר ואדם מה יבין דרכו " ( משלי כ , כד ) - אין בכוחו של אדם להבין את תוכניתו של ה ' . לעיתים " מה" משמעותו כמו " אל " , כגון בדברי אלוהים למשה : " מה תצעק אליי " ( שמות יד , טו ) . גם מילת השאלה " מי " מתפרשת פעמים רבות כמילת שלילה ; השאלה " מי כמוכה באלים ה '" ( שמות טו , יא ) מוצאת את מקבילתה בקביעה : " אין כמוך באלוהים אדוני " ( תהילים פו , ח ) , ופירוש האמירה " פן אשבע וכיחשתי ואמרתי מי ה '" ( משלי ל , ט ) הוא החשש שהשפע יביא את האדם להכחיש את קיומו של ה ' . ואשר למילת השאלה " למה " : כאשר עונה המלאך ליעקב כשזה מבקש לדעת את שמו , " למה זה תשאל לשמי " ( בראשית לב , ל ) , כוונתו לומר : אל תשאל לשמי ( וכן בשופטים יג , יח ) . כוונת רבקה האומרת ליעקב " למה אשכל גם שניכם יום אחד " ( בראשית כז , מה ) היא : אל אשכל ; ומשה המבקש לשכנע את האלוהים שלא יכעס על עמו נוקט במילת השאלה " למה ה ' יחרה אפך בעמך" ( שמות לב , יא ) , וכוונתו : אל יחרה אפך . בפסוק הבא לאחר מכן , " למה יאמרו מצרים לאמור ברעה הוציאם להרוג אותם " , הכוונה היא : אל יאמרו מצרים . היש אדם שאינו חי ? מדרש איכה רבה לפסוק מציע לו בשם ר ' ברכיה הבנה חדשה , שיסודה אולי בתמיהה האם קיים אדם שאינו חי : ' " מה יתאונן ' על חי העולמים . אם מבקש הוא להתאונן – יתאונן על חטאיו " . לפי דרשה זו תיבה " חי " עוסקת באלוהים , המכונה לא אחת בתואר " חי העולמים " , ואם סובל האדם ומתענה – אומר המדרש – אין לו לבוא בתלונות אל האלוהים אלא על עצמו בלבד . " אשמנו " , הכאה על חטא בבית כנסת בניו יורק ( . ( 1901 הצלם : מנדלקרן .
|
|