|
|
עמוד:145
ה ' ידע אפוא על עיוות משפטו של המקונן בידי אויביו , דבר שנעשה " נגד פני עליון " ( פסוק לה ) , היינו נגד עיניו , אך לא התערב בדברים . דיכאון דכ " א משמעו רמ " ס , הורדה כלפי מטה , ומכאן בפסוק לד : " לדכא תחת רגליו " , ובדומה בתהילים : " כי רדף אויב נפשי דיכא לארץ חיתי ( = נפשי ) הושיבני במחשכים כמתי עולם " ( קמג , ג ) . המדוכאים הם השפלים , הנמוכים , כעולה מן התקבולת : " להחיות רוח שפלים / ולהחיות לב נדכאים " ( ישעיה נז , טו ) , והריהם שבורים וכתושים : " קרוב ה ' לנשברי לב ואת דכאי רוח יושיע" ( תהילים לד , יט ) . מי שדיכאו אותו מכונה " דך " , והמשורר מייחל ומקוה ש " יהי ה ' משגב לדך ( היינו שירימהו משפלותו ) משגב לעיתות בצרה " ( תהילים ט , י ) . אגב : השם " משגב לדך " היה שמה של חברה שהוקמה בירושלים במחצית המאה התשע - עשרה על ידי בני הקהילה הספרדית במקום , כדי להציע שירותי בריאות לתושבי הרובע היהודי . מאוחר יותר הפך שם זה לשמו של בית חולים הקיים בירושלים עד היום . בימי הביניים נולד שם העצם " דיכוי " , המבטא השפלה ורמיסה של יחידים , קבוצות ועמים , כגון בפירושו של ר ' משה אלשיך ( צפת , המאה שש - עשרה ) לתהילים מד , כ : " דיכוי וייסורין " . בעת החדשה נוצרה בשפה העברית תיבת " דיכאון " הבאה לבטא מצב נפשי קבוע או חולף של שברון רוח , צער עמוק , דכדוך . הקישור בין השורש דכ " א לבין הנפש הוא קדום ומצאנו את הצירוף " מדכדך נפש " כבר בכתביו של החכם בן המאה השנייה לפני הספירה , בן סירא ( ד , ב ) , ואילו " דכדוכה של נפש " כתיאור רגעיו האחרונים של האדם , כשנפשו נחלשת אט אט ויוצאת ממנו , מצוי בספרות חז " ל ( כגון רות רבה ו , ד ) . עליון הכינוי " עליון " בזיקה לאלוהות מופיע כבר בספרות המזרח הקדום ( אוגריתית , פיניקית וארמית ) , בין כשמו של אחד האלים ובין כתוארו של אל ששמו אחר ( כגון האל בעל במסורת הכנענית ) . הופעות המילה " עליון " במקרא מהוות ברובן הגדול כינוי לאלוהי ישראל , כפי שהוא בפסוק לה , והוא הדין בהופעת " עליון" בתקבולת לשם אחר של האלוהים , כגון " אודה ה ' כצדקו / ואזמרה שם ה ' עליון " ( תהילים ז , יח ) , ואף ברשימה של שלושה שמות רצופים , כדברי בלעם : " נאום שומע אמרי אל / ויודע דעת עליון / אשר מחזה שדי יחזה " ( במדבר כד , ד ) . למרות הזיהוי הרווח במקרא בין " עליון " לבין אלוהי ישראל , דומה שנותרו בו פסוקים שבהם " עליון " כוון לאלוהות שאינה ישראלית . מעניין על כן להשוות בין ברכתו של מלכי - צדק מלך שלם האומר לאברם : " ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ " ( בראשית יד , יט ) , לבין דברי אברם בהמשך הפרק אשר מדגיש כי יש לזהות את " אל עליון " באלוהי ישראל : " הרימותי ידי אל ה ' אל עליון קונה שמים וארץ " ( שם , פסוק כב ) . בשירת " האזינו " כתוב : " בהנחל עליון גויים בהפרידו בני אדם יצב גבולות עמים למספר בני ישראל " ( דברים לב , ח ) , אך בנוסח השירה כפי שנתגלה בקומראן וכן כהשתקפותו בתרגום השבעים הגירסה היא אחרת : " למספר בני אל " , כלומר : עליון , ראש האלים ואלוהי ישראל גם יחד , חילק נחלות לבניו ; לכל בן נתן ארץ שהיא גם נחלתו של עם מן העמים העובד לאל זה , בעוד שאת עם ישראל שמר לעצמו . הפסוק בצורתו המקורית לא שיקף ככל הנראה אמונה טהורה באל אחד . אלפרד דרייפוס ניצב מול בית המשפט הצבאי הצרפתי , שעיוות את דינו ומצא אותו אשם בריגול ( והשוו גם עמוד . ( 151 ציור השער של Le Petit Journal מן ה - . 23 . 12 . 1894 האמן הוא הנרי מייר ( . ( 1899 - 1844
|
|