פירוש

עמוד:96

חלק שני / פסוקים יא - יט תגובתו של המקונן נוכח צרת העיר פרק ב פסוק יא כלוּ בדמעוֹת עיני חמרמרוּ מעי נשפך לאָרץ כבדי על שבר בת עמי בעטף עוֹלל ויוֹנק ברחבוֹת קריה : עד כאן תיאר המקונן את קורותיה של ירושלים בריחוק מה , לכאורה , בגוף שלישי . עתה , לאחר שנחשף לתמונות האבל של תושביה , מזקנים עד בתולות , הוא עובר לגוף ראשון ומספר על אודות אבלו שלו נוכח רעבונם של הילדים הקטנים ; זו תמונה המזעזעת אותו עד עמקי נשמתו וגוררת את תגובותיו הקשות . בכיו של המקונן אינו פוסק עד ש " כלו " עיניו , צירוף השמור בדרך כלל למתן ביטוי של ציפייה חסרת תוחלת , כמו להלן ( ד , יז ) : " עודינו תכלינה עינינו אל עזרתנו הבל " . אך יש והוא מתקשר לגילוי של צער וסבל , כמו שהוא בקללות שבתורה : " ונתן ה ' לך שם לב רגז וכליון עיניים ודאבון נפש " ( דברים כח , סה ) , ונראה שלמשמעות זו מכוון פסוקנו . גם אבריו הפנימיים של המקונן , משכן הרגשות , שותפים לאבלו המר : " חמרמרו מעיי " ( ראו א , כ והפירוש שם ) ו " נשפך לארץ כבדי " . כבדו של המקונן נשפך לארץ , וגם היא תנועה כלפי מטה ( ראו לעיל , פסוק י ) , המשקפת את מצב רוחו הקודר . אלוהים , כזכור , " שפך כאש חמתו " ( פסוק ד ) , ואחת התוצאות למעשה זה היא שפיכת כבדו של המקונן , צערו " על שבר בת עמי " . " שבר בת עמי " נקשר לרעב גם להלן ( ד , י ) , ודומה אפוא שלתיבת " שבר " שבפסוקנו נודעת משמעות כפולה , משנה הוראה - זו של אסון , צרה ( כגון : " קול מלחמה בארץ ושבר גדול " [ ירמיה נ , כב ]) וזו של תבואה , מזון ( כגון : " וירא יעקב כי יש שבר במצרים " [ בראשית מב , א ]) . השבר , הצרה , הנזכרת בפסוקנו נובעת מהעדר שבר , תבואה , להאכיל בה את הפעוטות הנזכרים בשורה השלישית . כינוי ירושלים " בת עמי " הולם את ההקשר , הן משום שלאורך הקינה כולה כינויי העיר והארץ הם נשיים : " בת ציון " ( פסוקים א , ד , ח , י ) , " בת יהודה " ( פסוקים ב , ה ) , "( ה ) בת ירושלים " ( פסוקים יג , טו ) , " בתולת בת ציון " ( פסוק יג ) , והן משום שהנשים - האמהות הן הראשונות לסבול למראה בניהן המתים בחיקן ברעב . הפעוטות חסרי הישע , " עולל ויונק " ( צירוף לשוני קבוע , כגון ירמיה מד , ז , וראו להלן ד , ד ) , מתעטפים , היינו מתעלפים , בשל הרעב , והשוו תהילים קז , ה : " רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף " ( ולהלן פסוק יט ) . דבר נורא זה אינו מתרחש בסביבה אינטימית , בבית , שהרי גם הבתים נהרסו , מן הסתם , והיו למאכולת אש , אלא " ברחובות קריה " , בחללים הפתוחים , החשופים לעין כול ( ראו עוד להלן בפסוק הבא וכן ד , יח ) . " קריה " הריהי עיר ( ראו לדוגמא דברים ג , ד : " ונלכוד את כל עריו בעת ההיא לא היתה קריה אשר לא לקחנו מאתם " ) , ופסוקנו מדבר בירושלים , אשר בין עשרת השמות המשבחים אותה , כפי שהם נמנים

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא