|
|
עמוד:93
זה מלך הכבוד ( שם , פסוק י )!? מיד ביקשו השערים לבלעו , אילולי שאמר ' ה ' צבאות הוא מלך הכבוד סלה ' ( שם ) " . מסתבר שהשערים סברו ששלמה מבקש מהם להתרחב כדי שיוכל הוא להיכנס לתוכם , אך הם נרגעו כשהבינו כי הוא מדבר על האלוהים ולא על עצמו . וממשיך המדרש : " מיד חלקו לו ( = לקב " ה ) כבוד , ונשאו לו כבוד , ונשאו את עצמן , ונכנס הארון . אמר להם הקדוש ברוך הוא : אתם חלקתם לי כבוד , כשאחריב את ביתי , אין אדם שולט בכם , תדע , שכל כלי בית המקדש גלו לבבל , שנאמר ' ויתן אדוני בידו ( = בידי נבוכדנאצר ) את יהויקים מלך יהודה ומקצת כלי בית האלוהים ויביאם ארץ שנער בית אלוהיו ' ( דניאל א , ב ) , אבל שערי בית המקדש במקומן נגנזו , שנאמר ' טבעו בארץ שעריה '" , ולא גלו . ברוח זו יש להבין מאמר קצר יותר בתלמוד הבבלי ( סוטה ט ע " א ) הקובע כי " משה ודוד לא שלטו שונאיהם במעשיהם " , כלומר האויבים לא פגעו ולא פגמו במעשי ידיהם , המשכן והמקדש . ושם מבואר : " דוד - דכתיב : ' טבעו בארץ שעריה ' , משה - דאמר מר ( = חכם ) : משנבנה מקדש ראשון , נגנז אהל מועד , קרשיו , קרסיו ובריחיו ועמודיו ואדניו . היכא ( = והיכן נגנז אוהל מועד )? אמר רב חסדא אמר אבימי : תחת מחילות של היכל " . על שערי ירושלים ראו עוד לעיל , עמוד . 37 " בגויים אין תורה" הצירוף " אין תורה " קנה לו שביתה בשפה העברית בעיקר בזכות מאמרו של ר ' אלעזר בן עזריה במשנה : " אם אין תורה , אין דרך ארץ ; אם אין דרך ארץ , אין תורה ... אם אין קמח אין תורה , אם אין תורה , אין קמח " ( אבות ג , כא ) . ורצונו לומר כי העיסוק בתורה ומלאכת כפיים והפרנסה ( היא היא " דרך ארץ " ) צריכים להשלים זה את זה , שהרי מי שאינו עוסק במלאכה לשם פרנסה לא יוכל להקדיש גם עיתים לתורה , אך במקביל אין שום משמעות וטעם למלאכת כפיים ופרנסה אם אין לימוד תורה בצידם . זו אף רוח מאמרו של ר ' אלעזר העוסק בקמח , במזונו של אדם , ובתורה . אי אפשר ללמוד תורה על בטן ריקה , אך קמח בלבד , ללא תורה בצידו , הוא דבר חסר ערך ומשמעות . כידוע , חלקו הראשון של מאמר זה , " אם אין קמח אין תורה " , זכה בדורותינו לשימוש מרובה בייחוד בהקשר לתביעות שכר במערכת החינוך . והנה , פסוקנו שימש כיסוד למאמר אחר בספרות חז " ל , מאמר המנתק את שלוש המילים " בגויים אין תורה " מן ההקשר ורואה אותן כמאמר עצמאי המלמד כי רק לעם ישראל יש חלק בתורת האלוהים , וכי רק הוא יודע לעסוק בה ולפרשה ( ומן הסתם פולמוס הוא כנגד הנצרות שראתה בתנ " ך העברי חלק ממורשתה ) . וכך נאמר במדרש איכה רבה לפסוקנו : " אם יאמר לך אדם יש חכמה ( = ידיעות בתחומי מדע שונים ) בגויים - תאמן , הדא הוא דכתיב ( עובדיה , פסוק ח ) ' והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו ' ; [ ואם יאמר לך ] יש תורה בגויים - אל תאמן , דכתיב ' מלכה ושריה בגויים אין תורה '" , וברוח זו נאמר גם במדרש דברים רבה ( מהדורת ליברמן , ניצבים , ה ) : " אם יאמר לך אדם שיש גיבורים באומות העולם - האמינו , שיש עשירים באומות העולם - האמינו , שיש תורה באומות העולם - אל תאמינו , שכן כתיב ' מלכה ושריה בגויים אין תורה '" . שער הרחמים ( או שער הזהב ) , משערי ירושלים . השער נאטם בראשית ימי הביניים , ככל הנראה כדי למנוע כניסת יהודים ( ומסיבה אחרת גם נוצרים ) דרכו . המסורת המקומית מספרת כי דרך שער זה עתיד המשיח להיכנס לירושלים . הצילום נעשה בראשית המאה העשרים , בידי צלם ששמו לא נודע .
|
|