|
|
עמוד:43
והנה , לא די בכך שהצרים - האויבים הורגים ביושבי ירושלים , אלא שהם אף נהנים ממראה עיניהם ולועגים לקרבנותיהם : " ראוה צרים שחקו על משבתה " . לתיאורי לעג בעת חורבן ראו לדוגמא : " היינו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבתנו " ( תהילים עט , ד , ולהלן פסוק כא ) . " משבתה " היא מילה יחידאית במקרא , הגזורה מן השורש הידוע שב " ת . האם הכוונה להשבתת שמחה ( כשהצרים שוחקים וירושלים עצובה )? דומים לזה הם דברי ירמיהו האומר : " והשבתי מערי יהודה ומחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה " ( ז , לד ) . בנוסח מגילת איכה מקומראן נכתב כאן : " משבריה " , מלשון שבר והרס , וראו להלן פסוק טו : " קרא עלי מועד לשבור בחוריי " , ונראה שגירסה זו עדיפה על הגירסה " משבתה " . שבת , שמיטה ולעג אומות העולם מדרש איכה רבה לפסוק ( מהדורת בובר ) מבין את תיבת " משבתה" כמתארת נושא שהביא את צריה של ירושלים ללגלג עליה , ואומר : " את מוצא , כשגלו ישראל היו משמרין השבת , והיו אומות העולם משחקין עליהם , ואומרים להם : ' בארצכם לא שמרתם השבת , וכאן אתם שומרים אותו ' ? דבר אחר : ' שחקו על משבתה' - על שמיטה , הא מה דאת אמר ( = כפי שאתה אומר ) ' בחריש ובקציר תשבות ' ( שמות לד , כא ) . את מוצא , כשגלו ישראל היו שומרין שמיטותיהם והיו אומות העולם משחקים להם ואומרים להם : ' בארצכם לא שמרתם את השמיטה , וכאן אתם שומרים את השמיטה ? '" . שנת השמיטה אינה נוהגת אמנם מחוץ לארץ ישראל , והדברים על כן מוקשים , אך הרעיון ביסודו ברור : אוי להם לישראל שאפילו הגויים יודעים טוב מהם מה צריכה היתה להיות התנהגותם הדתית הראויה . מגילת איכה על מצוקי ים המלח בין המגילות שנתגלו בקומראן נמצאו גם שרידים מארבעה עותקים של מגילת איכה , המתוארכים למאה הראשונה לפנה " ס , ויש בהם גם כמה גירסאות השונות מנוסח המסורה . כך , למשל , פסוקנו , המופיע במגילה שנמצאה במערה מספר 4 בקומראן , וזה נוסחו : " זכורה ה ' [ כו ] ל מכאובנו אשר היו מימי קדם בנפל [ עמ ] ה ביד צר ואין עוזר צריה שחקו על [ כו ] ל משבריה " ( לדוגמאות אחרות ראו להלן פסוקים ח , יב וכמותם עוד ) . לא פחות חשובות לענייננו הן מגילות שבאו לעולם כחלק מיצירתה של הכת שישבה בקומראן , מגילות הכוללות גם קינות , שבהן נמצאו ציטוטים ממגילת איכה . ציטוטים אלה מעידים כי יושבי קומראן כבר ראו במגילת איכה ספר קאנוני לכל דבר ועניין . כאשר נכתבו קינות אלה עמד עדיין הבית השני על תילו , אך כת קומראן - המתבדלת והמתרחקת מירושלים ומכהניה החטאים בעיניה - ראתה את עצמה כאילו עודנה בגלות וכאילו ירושלים טרם שבה ונבנתה . והנה לנו דוגמא לקטע של קינה , שלא כל הכתוב בה שלם , המושפעת ממגילת איכה ומצטטת ממנה : " איכה ישבה ] בדד העיר [ ו [ [ ] לים [ ים ] שרתי כל לאומ [ ים ] שוממה כעזובה וכל [ בנ ] ותיה עזוב [ ות כ ] אשה עז [ ו ] בה כעצובה וכעזובת [ בע ] ל [ ה ] כל ארמנותיה וחו [ מותיה ] כעקרה וכמסככה כול אורחו [ ת ] י [ ה ] ה כאשת מרורים וכל בנותיה כאבלות על על בע [ לן ] יה כמשכלות ליחידיהן בכו תבכה ירו [ שלים ] ו על לחיה על בניה " . ונראה שהדברים אינם דורשים ביאור . קטע ממגילת איכה ממערה 4 בקומראן שבו מופיע פסוקנו . הצלם : שי הלוי .
|
|