|
|
עמוד:25
יח . מגילת איכה בהוויה הישראלית על אף הזמן הרב שחלף בין האירועים שמגילת איכה מדברת בהם לבין ימינו שלנו , במדינת ישראל , מתברר כי המגילה ממשיכה לתת את אותותיה בתרבותנו , וזאת בביטויים מגוונים . מבחינות רבות פרצה המגילה אל מעבר לחוויה הדתית , השילה לעיתים מעליה תפיסות אמוניות כגון צידוק הדין והאל , וחדרה אל עולמות נוספים , שלא האל והדת עומדים במרכזם . אחת הסיבות לכך שהמגילה עדיין חיה בקרבנו הוא הרצף הקיים , לצערנו , של אסונות ומאורעות קשים שחווה עם ישראל לדורותיו ולמקומותיו במהלך הדורות כולם . על כן נמצא אותה מצוטטת או נרמזת באנדרטאות זיכרון ומודעות אבל , נאומים וכרוזים בעיתות צרה , קינות חדשות ואלבומי זיכרון , יצירות אמנות - ציור , פיסול וספרות יפה - אך גם בהקשרים שונים לגמרי , כגון פשקווילים ( כתבי שטנה בתחומים שונים , דבר הנפוץ במיוחד בעולם החרדי ) , בולים או ניבים וביטויי לשון שנשתגרו בעקבות המגילה , כגון הפוגה , משוש לב , מגינת לב , זלעפות רעב ולא יסולא בפז . ואף אל הלשון העממית חדרה המגילה בביטויים כגון " פרצוף איכה " ( ארשת פנים המבטאת עצב רב ) או " שנת איכה " ( תקופה עתיקה שכבר חלפה ואיננה ) . בהרחבות שהובאו בצמוד לפירוש באים לא אחת עניינים נוספים מן ההוויה הישראלית אשר הפירוש למגילה עורר בעקיפין את הדיון בהם . בתלמודים , ורק בחיבור הקרוי " מסכת סופרים " - שזמנו מן המאות השישית - שביעית - באה עדות על כך , ואף זאת כמנהג שלא הכול שותפים לו : " יש שקורין ספר קינות בערב , ויש שמאחרין עד הבוקר לאחר קריאת התורה , שלאחר קריאת התורה עומד אחד , וראשו מתפלש באפר ... וקורא בבכייה וביללה . אם יודע הוא לתרגמו מוטב , ואם לאו - נותנו למי שיודע לתרגמו בטוב , ומתרגם לפי שיבינו בו שאר העם והנשים והתינוקות , שהנשים חייבות לשמוע קריאת ספר כאנשים , וכל שכן זכרים " ( יח , ד ) . בעדות קצרה - שזמנה לא ברור - הבאה באחת מן הפתיחות במדרש איכה רבה ( פתיחתא יח ) נאמר כי בני ישראל " יושבין ואוכלין ושותין ... בסעודת תשעה באב יושבין וקוראים קינות ונהי באיכה " , ונראה שמדובר כאן בסעודה שלפני ראשית הצום ( היא " הסעודה המפסקת " ) ובמנהג לקרוא את המגילה בעקבותיה , בין אם בציבור בין אם ביחיד . על קריאת המגילה ביחיד יש בידינו עדות קדומה יותר , מן התלמוד הירושלמי , המספר כי רבי יהודה הנשיא ושניים מעמיתיו , בראשית המאה השלישית לספירה , " היו יושבין ופושטין ( = קוראים על דרך הפשט ) במגילת קינות ערב תשעה באב שחל בשבת מן המנחה ולמעלה " , וכיוון שלא סיימו את קריאת המגילה כולה אמרו " למחר אנו באין וגומרין אותה " . מכל מקום , בתקופת הגאונים , ב "' סדר רב עמרם גאון " ( בבל , המאה התשיעית ) , שהוא הסידור השלם הקדום ביותר שבידינו , כבר נזכרת קריאת המגילה בלילה כמנהג מקובל . ההחלטה לקרוא את המגילה בלילה דווקא באה לקיים את האמור בה עצמה , " בכה תבכה בלילה " ( א , ב ) . לסיום נעיר על מנהג הרווח בחלק מקהילות ישראל במזרח : בתום קריאת המגילה מכריז החזן כמה שנים עברו מיום חורבן בית המקדש בלשון זו ( או בדומה לה ) : " אחינו בית ישראל שמעו , היום [ כך וכך ] שנה שנחרב בית קדשנו ותפארתנו . נפלה עטרת ראשנו . אוי נא לנו כי חטאנו " . יז . מגילת איכה וקינות המאוחרות לה מאז המאה השביעית לערך נתגבש המנהג לשלב בתפילת שחרית של תשעה באב יצירות מיוחדות ליום זה , הן הקינות , המבכות את החורבן ומתארות את מוראותיו , מתוודות על חטאי העם ואף כוללות תקוה לישועה ועתיד טוב יותר . נראה שתחילה שולבו הקינות בתוך תפילת העמידה ( המכונה גם " תפילת שמונה עשרה " ) , בברכה שדיברה על בניין ירושלים , אך אט אט ניתקו ממנה ועמדו בפני עצמן . עם הזמן החלו כמה מן הקינות להיאמר אף בליל תשעה באב , לאחר קריאת המגילה . מלכתחילה אמורות היו הקינות לעסוק בעניין היום , חורבן בתי המקדש ושאר צרות שהתרחשו ביום זה על פי המסורת המשנאית ( תענית ד , ו : " בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ וחרב הבית בראשונה ובשנייה ונלכדה ביתר ונחרשה העיר " ) - וכן בעקבות מסורות שונות שבמדרשים ובתלמודים - אך " צרות האחרונות משכחות את הראשונות " ( תוספתא ברכות א , יא ) , וכך החלו להתחבר קינות גם על אירועים אחרים שעברו על עם ישראל לדורותיו , ובעיקר המסורת בדבר עשרת הרוגי מלכות ( ראו הפירוש ל - ג , יז ) , פרעות בידי פורעים מוסלמים ביהודי ספרד וצפון אפריקה ( ד , ט ) או בעיר רמלה שבארץ ( ד , יד ) , מסעי הצלב השונים ( כגון א , יב ) , פרעות ת " ח ות " ט ( כגון א , יב ) וכמובן גם השואה של המאה העשרים ( כגון ב , י ) ועוד כיוצא באלה . מדרך הטבע קיימת זיקה בין הקינות למגילת איכה , הן בציטוטים מפורשים מתוכה והן בשמירת המבנה הספרותי האקרוסטיכוני שלה . לא מעט מן הקינות אף פותחות בתיבת " איכה " או " איך" ( וראו לדוגמא הפירוש ל - א , א ) .
|
|