|
|
עמוד:10
בתחומו , לקדם באמצעותו את מצב הידיעה בתחומי מחקרו ( ביבליוגרפיה מקצועית ); ב . לסייע לסטודנט ולחוקר שלא בתחומו המקצועי להגיע אל חומר רלוונטי ( ביבליוגרפיה שימושית ); ג . לחקור את גלגולי הספר העברי מבחינת תכניו כנושא לעצמו בתולדות הרוח ( ביבליוגרפיה תכנתית ); ד . לחקור את הדפסת הספר העברי מבחינת צורתו הפיזית ( טכניקה וטיפוגרפיה ) כנושא לעצמו בתולדות התרבות החומרית ( ביבליוגרפיה פיזית ) . ארבעת תחומי מחקר אלו זכו לקבל ביטוי במחקרים שהתפרסמו ב ” עלי ספר ” . אין כאן אפשרות להזכיר את כל החוקרים שהשתתפו בכתיבת המאמרים לאורך השנים ואת מגוון הנושאים , אך נזכיר כמה מהם . החוברת הראשונה יצאה לאור בשנת תשל ” ה והתפרסמו בה 12 מאמרים , עיון במאמרים שהתפרסמו בחוברת הראשונה מציג בפנינו מגוון נושאים שעסקו בהם חוקרים בולטים בתחום חקר הספר העברי , בהם נחמיה אלוני שפרסם שתי רשימות ספרים מגניזת קהיר מהמאה הי ” ג כולל פענוח זהותם של הספרים הכלולים ברשימות , דוד תמר שבירר את זמן חיבורם של ספרי ר ’ אלישע גאליקו ור ’ שמואל די אוזידה – מגדולי חכמי צרפת במחצית השנייה של המאה הט ” ז , יצחק מייזליש רושם נוספות לתולדות הדפוס העברי בקושטא ובריווא די טרינטו על יסוד רשימותיהם של יהודי מנטובה שנאלצו למסור ספריהם לצנזורה וישראל מהלמן ויעקב שפיגל עוסקים בתיאור ספרים נדירים ובלתי ידועים . בחוברות הראשונות פורסמו בעיקר מאמרים שעוסקים בתולדות הדפוס ונכללו גם רשימות ביבליוגרפיות כגון מאמרו של אברהם יערי ( שפורסם לאחר פטירתו ) שפורסם בחוברות א - ב ועוסק בדפוס העברי באוסטרהא ומאמרו של אברהם מאיר הברמן על אודות המדפיס פאולוס באגיוס וספרי בית דפוסו ( חוברת א ) , מאמר מקיף של מאיר וונדר על הדפוס העברי בפולנאה ( חוברת ה ) , סדרת מאמריו של מאיר בניהו על אודות ספרים שחיברם רבי משה חאג ’ יז וספרים שהוציאם לאור ( חוברות ב - ד ); בירורים והערות ביבליוגרפיות שונות , כגון מאמרו של יצחק יודלוב על אודות פרשת הגט תמרי - וינטורוצו ( חוברת ב ); תולדות חיבורים וספרים מסוימים כגון חיבורו של אברהם גרוסמן על אודות ר ’ יהודה הכהן וספרו “ ספר הדינים ” ( חוברת א ) ומאמרו של יהושע מונדשיין על הספרים “ מצרף העבודה ” ו ” ויכוחא רבה ” ; גם מקומו של חקר כתבי היד לא נפקד ומספר רב של מאמרים עוסק בו , לדוגמה מאמרו של מלאכי בית אריה שעוסק בסטריאוטיפיות ואינדיווידואליות בכתיבותיהם של מעתיקים מימי הביניים ( חוברת ה ) . פרופ ’ שלמה זלמן הבלין , מהחוקרים המובהקים של הספרות הרבנית , המשיך בעריכת כתב העת בשנים תשמ ” ד - תשס ” א ובשנים אלו יצאו לאור עשר חוברות ובהן מגוון מאמרים . הבלין כתב מבוא חשוב לחוברת יא – “ לדרכו של עלי ספר ועל מקצוע הביבליוגרפיה ” – ובו דן בחשיבותו החיונית של כתב העת המוקדש כולו למאמרים ומחקרים בביבליוגרפיה וחקר הספר העברי וכן במקצוע הביבליוגרפיה וחקר הספר כתחום מקצוע גדול וחשוב לעצמו , שהוא יסוד לכל עיון ולימוד מעמיק ולכל מחקר בספרות ישראל , תולדותיו ותרבותו . על התוכניות העתידיות כתב : “ בדעת המערכת להוסיף מדורים חדשים ולייחד 7 ישראל תא - שמע , “ המצוי והרצוי בביבליוגרפיה העברית ” , יד לקורא , טו ( תשל ” ו ) , עמ ’ . 82 - 67
|
|