ראובן צור פרוזודיה מוצהרת ואינטואיטיבית של משורר ימי הביניים עיון קוגניטיבי והשוואתי

עמוד:13

לציפייה שמשקלים עם ההברה המוטעמת בסוף העמוד ייתפסו כטבעיים יותר . ואכן , בתחום השיטה הסילבו טונית , פרוזודיקנים ומשוררים רבים טענו במאה העשרים , שהמשקל הימבי , בו ׳המיצב החזק׳ בא אחרי ׳החלש׳ , הוא טבעי יותר מהמשקל הטרוכאי , שבו הסדר הוא הפוך – אפילו בהונגרית , שהיא שפה מלעילית מובהקת . אריסטו הבחין בהבדל דומה בין הימבים והטרוכאים בשירה היוונית ; ואילו ההקסמטר הדקטילי , הוא מעיר , ׳חסר את הנגינה הדיבורית׳ . הוראציוס העיר הערה ברוח זו לגבי השירה הלטינית , לאמור , שהימבוס הוא המשקל הטבעי ביותר לדיאלוג הדרמתי . משקל היתדות מתבסס על יחידות קצרות וארוכות : השווא הוא קצר , התנועה היא ארוכה . במשקל המרובה השווא מופיע במחצית הראשונה של העמוד ; על כן המחצית השנייה ארוכה יותר וההדגש בו סיומי ; במשקל השלם השווא בא במחצית השנייה של העמוד ; על כן ההדגש בו תחילי . ממפתח המשקלים במהדורות של שירמן וירדן עולה , ששני המשקלים הללו , שכיחותם מכרעת בשירת תור הזהב לעומת כל שאר המשקלים ; ובין שני המשקלים הללו המרובה שכיח פי ארבעה מהשלם . להבדלים אלה אין כל זכר בפואטיקה האקספליציטית של התקופה , אך הם מתבקשים מהעיון הקוגניטיבי ההשוואתי שלעיל . איום אחר על תאוריה זו היה הממצא של יהושבע בנטוב , שאם בוחנים את שירת הקודש בנבדל מהקורפוס הכללי , משקל המתפשט נעשה דומיננטי קצת 4 ׳מבין המקצבים השונים , ההירואי הוא החגיגי , אבל הוא חסר את הנגינה הדיבורית ; הימבוס הוא אופן דיבורם של הרבים , ועל כן בשיח הרגיל משתמשים הדוברים ביחידות ימביות יותר מכל יחידה אחרת . [ ... ] המשקל הטרוכאי נושא יותר מדיי אופי של [ ריקוד קומי ] , כפי שאפשר לראות בטטראמטר ; שהרי הטטראמטר הוא בעל אופי דילוגי׳ ( אריסטו , . [( 1408 b – 1409 a ] 361 – 261 : 2002 ׳הזעם הוא שצייד את ארכילוכוס בימב וּ ס הסג וּ לי לו : [ הקומדיה והטרגדיה ] נדרשו למשקל זה וסיגלוהו לצרכי הנושאים השונים שלהם , שכן משקל זה גובר על המולת ההמונים , והוא כמו נועד מטבעו למהלך העלילה המוצגת׳ ( הוראציוס , . ( 82 : 1983 5 פה יש בעיה של טרמינולוגיה , העשויה לשקף בעיה פרצפטואלית . משוררי התקופה דיברו בקשר למשקל המרובה , למשל , על שלוש יחידות : יתד ( שווא + תנועה ) , הלא היא היחידה הארוכה , ושתי תנועות , הלא הן היחידות הקצרות . שירמן ראה בזה טעות . ׳טעות זאת בהבחנת יסודות המשקלים מקורה בעובדה שחכמינו לא הכירו בכלל את מושג ההברה [ . …[ אם נשתחרר מהשקפותיהם ונסתכל במשקלי השירים כפשוטם , נגלה בהם הברות קצרות , דהיינו הברות בעלות שוואים נעים וחטפים , וכנגדן כל יתר ההברות הנחשבות לארוכות׳ ( שירמן , . ( 58 : 1979 ראו להלן בנספח . אני נוטה לקבל את תפישתו של שירמן , ול וּ מהסיבה הפשוטה שההסברים שלי לממצאים מתיישבים אתה טוב יותר .

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר