בפתח הקובץ

עמוד:9

בפתח הקובץ למחקר הפורה שהתפתח בשנים האחרונות על אודות הזמר העברי מצטרף קובץ זה , שיוחד כולו לחקר הזמר העברי תוך שילובן של פרספקטיבות מחקריות שונות : חקר התרבות והיבטים סוציו היסטוריים , מוסיקה , פואטיקה ולשון . אופיו הבין תחומי של הקובץ נובע בראש ובראשונה מטיבו הייחודי של הזמר העברי , שבהיותו יצירה אמנותית המתממשת באמצעות קהל מבצע , מצרף אליו עשייה מוסיקלית וספרותית אמנותית מובהקת עם ביצוע בעל מאפיינים חברתיים ותרבותיים מובהקים . קובץ המאמרים מחזיק שלושה מדורים : שני המדורים הראשונים ערוכים על פי רצף כרונולוגי , למן ראשיתו של הזמר העברי ועד לאחר הקמת המדינה , ויוחדו לתופעות ייצוגיות ולמשוררים בולטים בפרקי זמן אלה . במדור השלישי מאמרים הדנים בתופעות עקרוניות בחקר הזמר העברי ומקורות השפעותיו , שאינן מותנות בזמן מוגדר . המדור הראשון – ״ראשיתו של הזמר העברי״ – מתמקד בפרק הזמן ההיסטורי , שבין ימי חיבת ציון וראשית הציונות ועד לסוף העשור השני במאה העשרים . מאמרה של יפה ברלוביץ הוא כעין מבוא למדור כולו , הסוקר את קורפוס שירי העם שנוצר בארץ ישראל בתקופת העלייה הראשונה , ואת האופן בו היווה תשתית לכינונה של תרבות הזמר הארץ ישראלית . נסקרת מרכזיותו של ה״מקום״ כמאפיין תמטי עקרוני של קורפוס זה וביטויו המובהק במושג ״מולדת״ . קובי לוריא סוקר את גלגוליו של השיר ״השושנה״ לאליקים צונזר , שנחשב לאחד משירי הזמר הציוניים הראשונים . על רקע הביוגרפיה של צונזר והרקע ההיסטורי של התקופה הוא חושף , כי על פי גרסתו המקורית ביידיש ( " די בלום " ) לא היה כלל שיר ציוני , אלא הוקדש לצאר אלכסנדר הגדול . נתן שחר , מבקש להציב מחדש את המלחין שלום פוסטולסקי , איש עין חרוד , על מפת מלחיני היצירה הקיבוצית שממנה הודר במשך כל השנים , ולעמוד על תרומתו המוסיקלית לזמר העברי , בהתבסס על חומרים ארכיוניים שונים , בפרט על ארכיון קיבוץ עין חרוד , שבו נשמרו מחברותיו של פוסטולסקי ויומנו

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר