|
|
עמוד:12
להצדקה אלוהית ואשר מתוכה נבנה שבט יהודה ובית דוד . הזיקה החידתית שבין החטא לגאולה תיבחן בספר זה במבט כפול , מיתי ומגדרי . באמצעות כלים מגוונים כגון חקר הדתות , הספרות , המגדר והפסיכואנליזה , אעמוד על הפונקציה התרבותית של חטאיהן המיניים של גיבורות השושלת , ואבאר את האופן שבו התפרשו נרטיבים חוזרים של זנות , פתיינות וגילוי עריות בפרשנות היהודית לדורותיה . בחקר המיתוס והתרבות , ברוח קריאותיהם של מירצ ' ה אליאדה , ק " ג יונג , ז ' ורז ' בטאיי ומישל פוקו , צומחת התפיסה כי המחולל יוצר את הקדוש וכוח הטאבו מותנה בהפרתו . להנחות יסוד אלו אבקש לצרף שאלות של חירות נשית , מתחים בין אימהות לפתיינות , וסוגיות מגדריות שעד כה נבחנו בנפרד מהמיתוס המשיחי . אדון בדפוס המאפיין את שושלת המלוכה ובצמיחת דמות אם המשיח מהעת העתיקה ועד לימי הביניים . את עיבורה הנסי של מריה יש לבחון לטענתי כתגובה לסיפורי בית דוד במקרא , ולכן בסיכום הספר אשרטט קווי יסוד לפולמוס שסבב את דמות אם הגואל ביהדות ובראשית הנצרות , ועד להשפעותיהם והתפתחותם בספר הזוהר . העיון הממוקד במיתוס לידת המשיח במקרא , במדרש ובקבלה , מלמד כי הדמויות הנשיות מילאו תפקיד מרכזי בספרות הקאנונית ובטקסטים מכוננים של התרבות היהודית . כפי שנראה בפרקים הבאים , דמויות אלו ייצגו אידיאל נורמטיבי והלכתי שאותו חיקו נשים מבית הנשיאות בתקופת חז " ל ; הן זוהו עם דמות השכינה ובת הזוג האלוהית בספרות הקבלה בימי הביניים ; וככלל , הן העמידו ארכיטיפ מפואר של אימהות ופריון כמענה למציאות שבה שולטים המוות , הרעב , הדיכוי והמצוקה . נשים אלו מסמלות בחירה אקטיבית באימהות ובמיניות , שאינה נגזרת מניצול או משעתוק הרבייה לצרכים פטריארכליים . הבחירה להקדיש ספר ל " אם המשיח " נובעת מחיפוש אישי ואינטלקטואלי אחר דמויות שהתמודדו עם המתח שבין אמהות ונשיות מבלי לאבד את זיקתן למשאלות גאולה פרטיות וכלליות . דמויות אלו משקפות עולם עשיר ומרובד , שבו עולות שאלות של סובייקטיביות נשית , עיסוק מעמיק בחוויית האימהות , דיון בתפיסת החטא , בפנטזיה ובחציית גבולות , המתוארים ברב - קוליות מרשימה בכל אחד מהקורפוסים הספרותיים שלפנינו . מבנה הספר במהלך פרקי הספר יוצגו סיפורי אמהות שושלת בית דוד בסדר כרונולוגי , החל בספרות המקרא , עבור דרך מדרשי חז " ל וכלה בספרות הזוהר . בכל
|
|