|
|
עמוד:14
בשנת תשמ " ד - תשמ " ה בשתי חוברות שיצאו באמצעות המדור לידיעת הארץ של ברית התנועה הקיבוצית . בחוברת האחרונה הוצג גם חלק ממערכות המסתור שפורסמו לאחר מכן בספרם של עמוס קלונר ויגאל טפר משנת , 1987 " מערכות המסתור בשפלת יהודה " . בספר זה כוונתי לסכם את הידיעות על שתי התופעות האלו בגליל , שבו נאסף בשנים האחרונות מידע רב וחדש . מובא כאן תיעוד של כל הפרטים הידועים עד כה על שני סוגי חללים תת - קרקעיים שקיימים בגליל . תיעוד זה מסייע בזיהוים של יישובים יהודיים בגליל שנזכרו בכתביו של יוסף בן מתתיהו ובעיקר חשף מחקרם של מקלטי המצוקים ומערכות המסתור את שיטות ההגנה של יהודי הגליל בעתות המצוקה שפקדו אותם בתקופה הנדונה . בשני חיבורים , האחד מלחמת היהודים ברומאים ( במקור : המלחמה היהודית ) , והשני חיי יוסף תיאר יוסף בן מתתיהו את פעילותו בגליל , שאליו נשלח כדי להכינו לקראת מרד החורבן . במלחמה היהודית הוא כתב שהצליח לגייס בגליל צבא בן מאה אלף איש שאותו הוא אימן בשיטות הלוחמה הרומיות וכי ביצר ומיגן 19 יישובים שנקב בשמם ( למעט גוש חלב שבוצרה בידי יוחנן בן לוי וציפורי שבוצרה בכוחות עצמה ) . בספרו חיי יוסף הביא יוסף בן מתתיהו שוב את הרשימה של היישובים שאותם הוא ביצר לכאורה . באשר לשאלה אם הוא אכן הקים צבא כה גדול בזמן הקצר שעמד לרשותו , מרגע הגיעו לגליל ועד לתחילת מסע הכיבושים הרומי , החוקרים נוטים להניח שיש הגזמה רבה בתיאור זה . אולם , באשר לביצורם של היישובים יש מקום לבחון אותם ולתאר את הממצא הארכיאולוגי שהתגלה בהם העשוי לתרום להבנת שיטות הביצור וההגנה שתיאר בן מתתיהו בהתייחס ליישובים שאותם לכאורה טען שביצר . זיהוים וחקירתם של היישובים שבוצרו לכאורה על ידי בן מתתיהו נדונה בעבר בהרחבה , אך הדיון נסב בעיקר סביב בעיית זיהוים וכלל סקירה כללית של הממצאים שנתגלו באתרים אלו . בספר זה ברצוני להציע שחלק מהיישובים שהזכיר בן מתתיהו בשני חיבוריו הם אלה שבסמוך להם הוכשרו חללים תת - קרקעיים , ולהם קראנו מקלטי מצוקים . בכך הבדלנו בין המושג מערות מפלט , שניתנו למערות מדבר יהודה , ושלהן לא נמצא כל קשר עם היישובים שמהם נמלטו המסתתרים במערות המפלט . במהלך עבודת השדה נבדקו עשרה יישובים שיתוארו בספר . התברר שחמשה יישובים , שהזכיר בן מתתיהו כיישובים שביצר , שכנו ליד צוקים תלולים שבתוכם התפתחו מערות קרסטיות . לחלק לא מבוטל של המערות שנפערו במצוקים אלו התאפשרה הכניסה רק באמצעות גלישה בחבלים . המערות הסמוכות לחמשת היישובים הללו הוכשרו לשהותם של בני אדם , והתגלו בהן מאגרי מים מטויחים , מקוואות , שברי כלי
|
|