מבוא

עמוד:13

האינטרנט , מכשירים סלולריים ומכשירים נישאים אחרים , מאגרים ביומטריים , רשתות חברתיות , כריית מידע ועוד . אתר ויקיליקס פרסם בסוף נובמבר 2011 אוסף חדש של מסמכים שהוא מכנה " קובצי המרגלים " , הכולל מסמכים , מצגות , חוזים וקטלוגים של חברות המעניקות שירותי מעקב , צנזורה , ביון ואבטחה , כגון " סימנס " , HP ו " נייס " הישראלית . ברוב המקרים מדובר בשירותים ובמוצרים הנמכרים ישירות לממשלות ולגופי ביון ואינם מוכרים לציבור . " נייס " הישראלית , למשל , משווקת מגוון " פתרונות מודיעין " , בכללם פלטפורמה ליירוט ולניתוח כמויות גדולות מאוד של מידע תקשורתי , כגון שיחות טלפון או גלישה ברשת . לפי המסמך , מערכת זו יכולה , בין השאר , לזהות מטרות חשודות על ידי סריקת מיליארדי שיחות קול , טקסטים ומידע נוסף . בעידן של מלחמה בטרור שאחרי המתקפה על מגדלי התאומים נרכשות מערכות כאלה כעניין שבשגרה . הציפייה הסבירה להגנה על פרטיות נוגעת בראש ובראשונה ליחסי הפרט והשלטון ולאפשרות שהשלטון יעשה שימוש לרעה בטכנולוגיות שיש להן פוטנציאל פגיעה בפרטיות . העובדה שחברות הטלפון מקיימות תרשומת של כל השיחות ושכך עושים גם המפעילים הסלולריים איננה תופעה חדשה . למעשה , רשויות המדינה משתמשות בתרשומת הזאת כאשר הן מבקשות מבתי משפט צווי חיפוש או האזנות סתר . ואולם אין מדובר עוד על מצלמות אבטחה בקניונים או על לוויינים חוצי גבולות . בעשור האחרון גופי ענק מסחריים הופכים להיות כורי מידע . בעוד מדינות מבקשות לעקוב אחר פרטים , חברות מבוססות מידע ונתונים כמו גוגל או פייסבוק קוצרות מידע על אותם פרטים ומאחסנות אותו על שרתיהן , הממוקמים לרוב בארצות הברית . אחת מן הפרקטיקות המעצימות את המתח בין הטכנולוגיה ובין הזכות לפרטיות היא איגום מידע ( . ( data ubiquity טכניקות חדשות וזולות של איסוף , אחסון וניתוח נתונים התרחבו דרמטית בעשור האחרון . אפשר לומר — במונח השאול מן הדירקטיבה להגנת נתונים של האיחוד האירופי — שכולנו למעשה " מושאים של נתונים " ( . ( data subjects הסוגיה של אפליקציות מבוססות מקום , " בת הדוד " של פרסום מבוסס מידע , יכולה לשמש דוגמה מייצגת . כדי להפעיל אפליקציה מבוססת מקום ( מציאת מסעדה , בית קולנוע , תחנת דלק ותחזית מזג אוויר וגם בירור של הזמן http : // wikileaks . org / the - spyfiles . html 5

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר