|
|
עמוד:12
ובין כל אינטרס וזכות אחרים . לעומת זאת , מעמד חלש יותר של כבוד האדם , אשר יתיר איזון בינו ובין זכויות ואינטרסים אחרים , יאפשר גם מתן פרשנות רחבה יותר לתוכנו כמושג חוקתי . הפרשנות הראויה להגנה שמעניק כבוד האדם כערך או כזכות חוקתיים צריכה להפריד בין שני ההיבטים שלו , המייצגים במשפט הגרמני גישות פרשניות נבדלות — הגנה על ההתפתחות האוטונומית האישית מצד אחד והגנה מפני ביטול הזהות העצמית והפיכת הפרט לאובייקט מוחלט , כלומר הגנה מפני השפלה , מצד אחר . כבוד האדם במובן הבסיסי , דהיינו " גרעין הזכות " , מגן על הפרט מפני השפלתו ולכן זכאי להגנה מוחלטת . הגנה מוחלטת זו על גרעין כבוד האדם צריכה להיות מוגדרת בחוקה ולכלול " רשימה סגורה " של מה שנכלל בגרעין הזכות וזוכה אפוא להגנה מוחלטת . נוסף על פרשנותו של גרעין הזכות לכבוד האדם אפשר לפרש את תחום ההגנה על כבוד האדם באופן רחב יותר , ואולם ההגנה שתוענק למה שחוסה בשוליה של הזכות לא תהיה הגנה מוחלטת , אלא דומה לזו הניתנת לכל זכות חוקתית אחרת — היינו הגנה הנתונה לאיזון עקב אינטרסים וזכויות העומדים מנגד . כבוד האדם — זכות עליונה ומוחלטת ? לזכות לכבוד האדם במשפט הגרמני שלושה מאפיינים מרכזיים . ראשית , זוהי זכות עליונה בהיררכיית הזכויות והאינטרסים . קרי אין מעליה דבר ואף אין בצדה דבר . שנית , הזכות היא מוחלטת במובן השולל איזון בינה לבין זכות או אינטרס אחרים . מעשה הפוגע בכבוד האדם הוא בלתי חוקתי א פריורית ולכן אסור , ויהיו האינטרס או הזכות שבשמם נעשתה הפגיעה אשר יהיו . שלישית , הזכות היא נצחית ואי אפשר לגרוע ממעמדה בשום מקרה ובשום רוב . רשימה זו עוסקת בשני המאפיינים הראשונים ובמיוחד במאפיין השני — מוחלטות הזכות . מאפיינים אלו מעוררים שאלות רבות בנוגע להצדקתם בכלל ולאפשרות התאמתם ואימוצם בדין הישראלי בפרט . כמו כן הם קוראים לעמוד על השיקולים המצדיקים מעמד עליון ומוחלט לזכות לכבוד אנושי ועל השיקולים השוללים מעמד כאמור , מתוך למידה ממעמד הזכות ומההגנה עליה בשיטות משפט שונות , בעיקר בזו הגרמנית . הנחת המוצא של החיבור איננה חוק יסוד :
|
|