|
|
עמוד:14
דין וחשבון על ביצועיו עשוי לתרום לשיפור איכות השירות הציבורי . עם זאת לא ניתן ללמוד ממחקר זה כיצד מעצבים מבנה מוסדי כזה . עבודה נוספת שראויה לאזכור מצאה כי מידת האמון שהציבור רוחש לממשלה משפיעה באופן מובהק על איכות השירות הציבורי , שנמדדה לפי רמת השחיתות ) . ) Bjurnskov , 2011 זהו ממצא חשוב אבל מוגבל מבחינת השימוש לטובת עיצוב מדיניות . שתי העבודות האחרונות השתמשו במידת השחיתות כמדד לאיכות השירות הציבורי , אבל רבים יעדיפו הגדרות ומדדים אחרים . העובדה שמטרת – העל של הממשלה היא כוללנית ( למקסם את הרווחה של הציבור ) פותחת דלת למגוון הגדרות מעשיות של המונח אפקטיביות הממשלה או איכות השירות הציבורי ( וכל תחליפיו ) . כל אחת מהן מכסה היבט מסוים של איכות השירות הציבורי ומשאירה בחוץ היבטים אחרים . גם אם הייתה הסכמה על דרך התרגום של מטרת הממשלה למדדים אופרטיביים עדיין נדרש לדעת מהי הדרך הרצויה להשיג את המטרה . חלק מן המדדים שמפרסמים גופים שונים , כמו מדד האו " ם להתפתחות אנושית , נותנים ביטוי בולט יותר לתוצאות כמו תוחלת חיים , תוצר לנפש או אי – שוויון , ובכך מכוונים את הזרקור על התוצאות המקוות של פעילות הממשלה . משפחת מדדים אלו כוללת גם מדדים אובייקטיביים , כמו תמותת תינוקות , או מדדים סובייקטיביים המבוססים על הערכות מומחים או סקרי דעת קהל , כמו מידת השחיתות הנתפסת או שביעות רצון . בתוך משפחה זו ניתן למצוא מדדים מצרפיים ( מקרו ) ומדדים תחומיים , כמו הישגים בתחום החינוך או רמת הפשיעה בתחום אכיפת החוק . לעתים מכנים מדדים אלו בשם אפקטיביות השירות הציבורי . הבולטות של מדדים אלו הלכה וגברה עם השנים בעקבות חדירתה של גישת הניהול הציבורי החדש ) , ) New Public Management ששמה את הדגש במגזר הציבורי על ניהול מכוון תוצאות . ואולם מדדים אלו נתונים לביקורת מכיוונים שונים ( Agnafors , 2013 ; Fukuyama , . ( 2013 ; Rothstein , 2014 ראשית , אין הסכמה שמדדים אלה מייצגים בצורה נאותה את מטרת הממשלה ( מקסום הרווחה של הציבור ) . שנית , מדדי הערכה או סקרי דעת סובלים מהטיות משום ההבדלים האפשריים בדרך שבה מובנת השאלה במדינות שונות . שלישית , דרך מדידה זו אינה מבודדת את השפעת פעילותה של הממשלה על התוצאות . יתרה מזאת , לא ניתן לדעת ממבט על מדדים אלו מהי דרך הפעולה הרצויה להמיר משאבים חומריים , כמו תקציב , לתוצאות , כמו הישגים חינוכיים . בעקבות כך פורסמו לאחרונה עבודות שהמליצו למקד את תשומת הלב במשתנים שנותנים ביטוי ליכולת הממשלה לתרגם משאבים לתוצאות ( . ( Fukuyama , 2013 ; Holt and Manning , 2014 המחקר שנעשה עד כה כמעט שאינו עוסק בדרך שבה מתפקדת " המכונה " שנקראת השירות הציבורי ( . ( Fukuyama , 2013 ; Rothstein , 2014 ללא הבנה טובה של " המכונה" לא ניתן לתקן את הדרוש תיקון וגם לא לשמר ולחזק את החלקים שפועלים היטב . פוקויאמה הציע למקד את הדיון בשני היבטים של " המכונה " : אוטונומיה ומקצועיות
|
|