מבוא

עמוד:8

מובחרות . והיו שקראו למדיניות הפוכה — של רצון דווקא להשתלט ( באופן דמוקרטי , יש להדגיש ; לא נשמעו קולות להפיכה אלימה ) על הנהגת המדינה ולפעול להובלתה , לנוכח כישלון ההובלה החילונית אפילו בידי מנהיג " לאומי " כאריאל שרון . כעבור עשור , עם שוך הסערה , מסמך זה מבקש לבחון בקצרה את התהליכים שקרו בפועל — באילו אופנים אכן השפיעה ההתנתקות על הציונות הדתית . הבחינה תתייחס לחמישה תחומים עיקריים : היחס למדינה , היחס לאמונה הדתית , היחס למוקדי סמכות בתוך המגזר הדתי ( רבנים , מנהיגות פוליטית וכדומה ) , היחס ליריבים פוליטיים מבית , היינו מחנה השמאל , והיחס לערבים . ממעוף הציפור נדמה שלהשפעת ההתנתקות בכל התחומים האלה מכנה משותף אחד : הציונות הדתית של 2015 עדיין אידאליסטית , אבל הרבה פחות אידאולוגית . היא עברה שינוי דומה לזה שעברו קודם לכן קבוצות אחרות באוכלוסייה : יחס הרבה יותר ענייני למדינה ולציונות , עם הרבה פחות רומנטיקה , המשפיע גם על הסוגיות האחרות שנמנו כאן . בהקשר זה צריך לומר שכיוון שמדובר בתהליך דומה לזה שעברו קבוצות אחרות , ייתכן שראוי לייחס אותו לאו דווקא להתנתקות אלא לאווירה הכללית ולתהליכים הכלליים בחברה הישראלית , שברבות השנים החלו להשפיע גם על הציונות הדתית . ועם זאת נראה שלהתנתקות היה לכל הפחות אפקט מדרבן ומאיץ על היווצרות התהליכים האלה גם בציונות הדתית . 6 קול רדיקלי ברוח זו התפרסם אפילו בביטאונה הרשמי של מועצת יש " ע , נקודה : " ההתנתקות מהמדינה היא הדבר הבא . היא משימה , היא ערך , היא מבטאת כיום יהדות גאה ובוטחת , משוחררת ושואפת לגדולות [ ... ] נער שמתקשה בשמירת המצוות המעשיות , חולצת ' מתנתקים מהמדינה – מתחברים לתורה ' עשויה להשאיר אותו מחובר " . תדהר הירשפלד , " להתנער מן הכבלים " , נקודה 289 ( אפריל , ( 2006 עמ ' . 59 - 56 7 נימה כזאת ביטא איתי אליצור ( בנו של אורי אליצור , מראשי הנהגת המתיישבים ) במאמרו באותו גיליון של נקודה : " הנוער לא בא לעמונה כדי למחות . הוא בא כדי להתמודד על הנהגת המדינה . גיבורי עמונה התחילו תהליך שבסופו ננהיג את המדינה " . איתי אליצור , " העם מתחבר לכח " , שם , עמ ' . 4

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר