|
|
עמוד:10
השנייה , השראתו של הקיבוץ הדתי , הקמת המדינה , העלייה והשליחות הארץ ישראלית . צמחו בהן גם תופעות משותפות כמו מאבקים לצמצום השפעתה של הציונות החילונית ועוד . חקר ארגוני התנועה בצפון אפריקה כחטיבה אחת אפשרי וגם רצוי . הוא מאפשר בחינה השוואתית , מעניק פרספקטיבה כוללנית על התנועה באזור הנידון ופרספקטיבה על יחסה של תנועת האם בארץ לאזור זה . עיקרו של הספר בשלושה עניינים הכרוכים וסבוכים זה בזה . האחד , ניסיונותיו ומאמציו של ציבור יהודי בצפון אפריקה לגאולה עצמית ולהשתלבות בבניין הארץ , באמצעות התחברות אל המהפכה הציונית הדתית , ובפרט אל האתוס החלוצי הדתי של ‘ תורה ועבודה ' . השני , פעילותם ומאבקיהם של מנהיגים ציונים דתיים בצפון אפריקה לשמירה על זהותו הדתית והציונית של הציבור המקומי , בשעה הגורלית של עקירתו מארץ הולדתו ושתילתו במולדתו , ביישוב ובמדינת ישראל . בשניהם נטלה התנועה הציונית הדתית בארץ ישראל חלק פעיל , מתוך חזון קיבוץ הגלויות המסורתיות לתוכה ושאיפתה לבצר את התיישבותה ממניעים ציוניים דתיים ופוליטיים . עניין זה , השלישי בספר , נידון בו בהרחבה . אירועי הזמן הטביעו את חותמם על קורות התנועה ועל גבולותיו הכרונולוגיים והמבניים של הספר . מלחמת העולם השנייה קירבה בין המוסדות הציוניים והיישוב היהודי בארץ ישראל לבין יהודי צפון אפריקה . שנתיים לפני סיומה בשנת 1943 החל שלב חדש בציונות הצפון אפריקאית , שהתאפיין בממד בולט של הגשמה חלוצית . באותה עת החלו מגעים בין חוגים דתיים וציונים בצפון אפריקה לבין התנועה הציונית הדתית בארץ ישראל , ואלה הצמיחו משנת 1943 מסגרות ציוניות דתיות בצפון אפריקה . שנה זו מהווה אפוא נקודת מוצא לחקר הנושא בספר . התנועה הציונית דתית בצפון אפריקה התקיימה בשלב האחרון של הקולוניאליזם , שהסתיים בעצמאות לוב בשנת , 1952 מרוקו ותוניסיה בשנת 1956 ואלג 'יריה בשנת . 1962 בעקבות תהליך הדה קולוניזציה בצפון אפריקה והקמת מדינת ישראל עלו אליה כמעט כל יהודי לוב וכמחצית העולים מתוניסיה וממרוקו , בתקופת השנים , 1956 - 1948 ובמהלכה נקלטו חברי התנועה מצפון אפריקה במגזרי הציונות הדתית בארץ . לאחר עצמאותה של לוב חדלה התנועה הציונית לפעול בה . לאחר עצמאותן של מרוקו ותוניסיה , החל בהן פרק בלתי לגאלי של הציונות , הראוי לדיון בפני עצמו . גם קורות התנועה הציונית הדתית באלג 'יריה שנמשכו גם לאחר שנת 1956 ועד 1962 ראויים למחקר בפני עצמו . שנת 1956 נמצאה כנקודת ציון מתאימה לסיומו של הספר . בספר שלושה חלקים . החלק הראשון מוקדש לתקופת השנים , 1948 - 1943
|
|