|
|
עמוד:11
פתח דבר סיבות רבות מושכות לבו של אדם אל הספרים . סקרנות פתוחה לכל עבר היא ערך ראוי , אך אין די בה כדי להכריע אותנו לייחד את תשומת הלב ולרכזה לאורך שנים לעניין אחד . אחרי ככלות הכול , רבים ונעלים הם הנושאים ויצירות המופת המעוררים את האדם לעיון וליצירה , וקצרים ימי אדם . ליאו שטראוס לכד את תשומת לבי בראשונה לא מכיוון שמשנתו נראתה לי המעולה והראויה שבמשנות הפילוסופיות , אלא מפני קריאת התגר שבה , קולה המתגרה וחיוכה ממתיק הסוד . היא דיברה אל נימי מרד הנעורים שבי , אשר שקע בתרדמה זה מכבר , עם סיומו של העשור השלישי של חיי . שטראוס עצמו היה הראשון ללמדנו שאפלטון , הרמב "ם וניטשה ראויים לתשומת לבנו יותר מקריאה בכתביו שלו . נתפסתי לעיון בכתבי שטראוס מפני שבעקבותיו נהפך מבטי הסקרן , אשר דילג בהנאה בין קריאה בכתבי פילוסופים שונים , למבט מוטרד — ואף יותר מכך , למבט נרגז — ולכן ממוקד יותר ויותר . שטראוס הציב סימן שאלה בסופו של כל משפט יסוד בהשקפת עולמי . הוא חתר תחת אותם דברים שנראו בעיני עובדות מבוססות וערכי יסוד של חברה דמוקרטית ליברלית ושל קדמה אנושית . זו לא היתה הפעם הראשונה שבה נתקלתי בביקורת על הערכים הליברליים . לפנים התמודדתי עם ביקורת שמרנית דתית " מבחוץ " ואף עם ביקורת מרקסיסטית שצמחה מתוך ההשכלה המערבית , מתוך יסודות המחשבה הפוליטית המודרנית . אבל זו היתה הפעם הראשונה שבה הכתה ההתקפה על המובנות מאליה של ערכי הליברליים היישר בשורש , ונערכה מתוך שילוב רב עוצמה בין שתי מסורות מתחרות , בין " אתונה " ל " ירושלים " , בכוח ידם של אפלטון ושל הרמב " ם כאחד . שטראוס תקף את רעיון הקדמה המודרני ואת הליברליזם המערבי בנקודת הראשית של יסודותיו ההיסטוריים והעיוניים . הוא ערער על המובחנות והברירות של הנחות היסוד בביקורת הדת של שפינוזה , וזעזע את יסודות המחשבה המדינית של תומס הובס . שטראוס כרסם באמיתות המובנות מאליהן , בוודאות של מה שנתפס כאמיתות הטבעיות וכזכויות הטבעיות , לכן הכה באפה ונשמתה של המודרנה . שטראוס דיבר אלי ועלי . הוא הכריח אותי לבחון מחדש את השקפת עולמי , ללמוד פילוסופיה כמדע החיים — חיי שלי וחיי החברה
|
|