|
|
עמוד:
האויב נסוג בבהלה המצרים ערכו ניסיון שני לעכב את התקדמות שיירת החטיבה , כדי שמפקדם יספיק לרכז את כוחותיו במתחם ההגנה המבוצר בשרם א - שיח ' . בליל השלושה בנובמבר שני ג ’ יפים וזחל ” ם , שנעו בראש הסיירת החטיבתית , נתקלו במארב יזום של המצרים . חילופי יריות קצרים חיסלו את המארב . בבוקר הבחינו חיילי החטיבה בעמדות מארב חפורות היטב . החיילים המצרים נמלטו מן העמדות והשאירו בהן שמיכות וחלקי ציוד . כתמי דם הצביעו על נפגעים . לאחר כיבוש שארם א - שייך נמצא בחדר המבצעים של המפקדה המצרית תעתיק מהדיווח האלחוטי של מפקד יחידת המארב המצרית . “ עולה עלינו כוח עצום מדרך השדים . גרמנו לאויב אבדות כבדות . יש לנו כמה נפגעים . מבקשים רשות לסגת ” , לשונו . הוראת המפקד המצרי הייתה להחזיק מעמד בהתאם ללוח הזמנים שקיבל מפקד המארב . אלא שהתברר כי הנסיגה הייתה , בכל זאת , מוקדמת ומבוהלת . השיירה המשיכה להתקדם במהירות , פרוסה מעתה והלאה במבנה קרב על גבי משטח רחב וחלק , שפלת חוף מוצפת תמרורים מצריים , המודיעים על המרחק שנותר עד לשארם א - שייך . אלה , נוסף לנעליים עזובות , כובעי פלדה ושמיכות היוו סימני דרך למפרץ שלמה . הוכחה שהאויב נסוג בבהלה . ב - 4 בנובמבר השתלטו יחידות החטיבה ללא קרב על ראס - נאצרני . המצרים נטשו במגמה לרכז את כוחותיהם במשלטים שבמבואות שארם א - שייך . אחד משני תותחי החוף הגדולים , שהציבו המצרים כדי לחסום את המיצר , ספג חבלה לפני הפינוי . באותו יום , בשעה , 14 : 00 הגיעה יחידת החוד של החטיבה לגבול מתחמי שארם א - שייך . שני “ מוסטנגים ” של חיל האוויר הגיחו מן הרקיע והפציצו את הגבעות החוסמות את המעבר . מעל הגבעה התאבך עשן סמיך . חמישה מחיילי האויב , שהוצבו בעמדת הגנה קדמית , נמלטו אל הוואדי . ג ’ יפ סיור עלה בעקבותיהם ולכדם , אך חקירתם לא העלתה הרבה . כמה מהם נראו בורים לחלוטין . אחרים הסתבכו במערכת שקרים . אחד השבויים , חייל מצרי שנמלט , גילה כי האויב התרכז במתחמי הגנה מבוצרים . השבוי תיאר את המתחמים בפרוטרוט . דבריו חסכו לחטיבה דם רב . ולפני שניתנה הפקודה לכבוש את מוצבי שארם א - שייך הוצע למפקד המצרי להיכנע . טלפון שדה חובר אל הקווים המצריים ומפקד החטיבה הזהיר : “ יש לנו מטוסים . יש לנו תותחים . אתם מכותרים . אנחנו יכולים לחסל אתכם , אבל איננו רוצים בשפיכות דמים מיותרת . בתוך שעה אנו מוכנים לקבל כניעה ללא תנאי ” . כתשובה הודיע המפקד המצרי : “ נילחם עד הכדור האחרון ” . כהמשך לתשובתו נורו הפגזים המצריים הראשונים על הגבעה , שעליה התמקם כוח של החטיבה . מתכוננים לקרב ההכרעה בלילה התכוננה החטיבה לקרב ההכרעה . למענו היא עשתה יותר מ - 400 ק ” מ . גם בשארם א - שייך התכונן הכוח המצרי - מצויד באספקה ובתחמושת לתקופה ארוכה - לקרב המכריע . ההסתערות על מוצבי שארם א - שייך החלה ב - , 3 : 30 אור ל - 5 בנובמבר . עלטה שררה עדיין במישור רחב הידיים של מפרץ שלמה . גדוד אחד של החטיבה , בפיקוד עוזי , יצא לכבוש את המוצב המצרי העיקרי . לפי ידיעות מוקדמות היו שם חיל רגלים וסוללת תותחים . הידיעות שנאספו מסיורים ומתצפיות גרסו כי ניתן להגיע למוצב זה באיגוף מימין , בלי להיתקל בכוח מצרי . אולם בטרם הגיעו חיילי הגדוד ליעד נפתחה אש אגפית מנשק שטוח ותלול מסלול , ממוצבים מבוצרים על הרכס . הגדוד נעצר ונחלק לשני כוחות : האחד נקבע כבסיס אש , במטרה לרתק את חיילי המוצב , והשני ביצע איגוף והסתער על האויב , שהיה מחופר בבונקרים השיירה המשיכה להתקדם במהירות , פרוסה מעתה והלאה במבנה קרב על גבי משטח רחב וחלק , שפלת חוף מוצפת תמרורים מצריים , המודיעים על המרחק שנותר עד לשרם א - שיח ' . אלה , נוסף לנעליים עזובות , כובעי פלדה ושמיכות היוו סימני דרך למפרץ שלמה . הוכחה שהאויב נסוג בבהלה . חקירה . במלחמת סיני התחולל אחד הפרקים המובהקים בתולדות הניתוח המבצעי של הקרקע כמרכיב בלחימה של צה ”ל
|
|