|
|
עמוד:14
אבא ואמא הוריי זיכרונם לברכה היו אנשי ספר , מאוהבים בלשון העברית ונרגשים עד דמעות מפלא המדינה הצעירה שזה עתה קמה . אבי היה חוקר מקרא מקורי בהיר מבט , שהעמיד תלמידים הרבה , ושהיה לו כישרון ייחודי להתבונן בטקסט ולשמוע היטב מה כתוב בו ומה לא כתוב בו , ולהבדיל בין פשטו ובין מדרשו , בין מה שרמוז בו באמת ובין מה שאינו אלא שעשועי סרק של חוקרים שאונסים את הכתוב להתאים לתיאוריות שלהם . אמי היתה סופרת ילדים מחוננת שקודם כול ידעה לספר סיפור , ואחר כך לעשות את זה בהרבה חן ובלי להתחנחן . כמו בבדיחה על השוטרים , ולהבדיל , אני יכול לומר שאבא לימד אותי לקרוא ואמא לימדה אותי לכתוב . תורה , לשון ומתמטיקה תורה למדתי בישיבת מרכז הרב , בראשותו ובהנהגתו של הרב צבי יהודה הכהן קוק . אז היא היתה ישיבה קטנה בהיקפה , כמעט משפחתית , ואת ספסליה חבשו תלמידי חכמים שקדנים ומיוחדים , שרובם מוכרים היום לציבור הרחב כראשי ישיבות , רבני ערים ומנהיגי קהילות . בראשית שנות השבעים למדתי מתמטיקה ולשון עברית באוניברסיטה העברית בגבעת רם ( עוד בטרם היה קמפוס בהר הצופים ) . לא הייתי היחיד שלמד בשני החוגים הללו במקביל , כי בניגוד למה שנהוג לחשוב יש הרבה מן המשותף בין מתמטיקה ולשון . עשר שנים הייתי מורה למתמטיקה , ולשנים ההן אני בהחלט מתגעגע . הדור שלנו נקרא כמו קודמיו כשחזרתי ממלחמת יום כיפור , אחרי כמעט חצי שנה של מילואים בצו , 8 חיכו לי בתיבת הדואר הפלאיירים של תנועות המחאה . אבל אני הזדהיתי דווקא עם דברי הנשיא קציר שאמר " כולנו אשמים " . לא נראה לי שאם נחליף את ראש הממשלה ושר הביטחון , או גם את הממשלה כולה , נחולל בכך שינוי משמעותי . המסקנה שלי היתה אחרת , כמעט הפוכה : שלא ניתן להמשיך בחיים בורגניים וקריירה שלווה , שלא הגענו אל המנוחה ואל הנחלה , והדור שלנו נקרא כמו קודמיו לייבש את הביצות , ליישב את
|
|