|
|
עמוד:8
וכך מצטיירת לעינינו תמרנה של אגמים קטנים , מחוברים ביניהם בתעלות נחלים , סברכי קנה ופטל . המים חמימים ( 24 מעלות צלזיוס גם בחורף !) , ונחל תנינים מתפתל בסבך . במים שקועים תאומים רהיפרפרטמים עד צרראר . ממעל אנפות מרחפות ומנקרות בחרקים . בחורף להקות של עופות נודדות מהצפון , ובמים שפמנונים , אמנונים , וצב רך מוציא את חרטומו מהמים . בלום אין התנין משלים את התמונה מששת ימי בראשיתי יש להתחשב גם בכושרו של התנין לשחות למרחקים ארוכים בים . אולי בגאות הנילוס נסחפו התנינים הראשונים מזרועות הדלתה הצפונית , והגיעו אל שפכי הנחלים שלנו ובין היתר גם לנחל הניניםי לקט המקורות המובא בזאת מאשר את נדכחוה התנינים במקום . מהם מספרים על תנינים שהיו בעבה ומהם שמתארים תנינים החיים גם כיום על גדות הנילוס , עקב פעילותו של האדם בפיתוח אזורי בנייה או עקב השמדתו את הטבע , הצטמצם אזור תפוצתם הרחב בעבר , וכיום ניתן למצוא רק מעט תנינים באזורים מצומצמים . גם לו חפצנו בכך אין אנו יכולים להחזיר את הגלגל לאחור , ולהשיב את התנינים אל נחל תנינים , אבל ללמוד עליהם , אפשר וכדאי ! בקיץ 1961 במצאה בקרקעית אחד המעיינות הנובעים לתוך בריכת ההמסח שן של תנין - תחילה לא הבחינו בה , כי במבט שטחי דמתה לקת כירת שהריר הנחלים המאובנות למחצה המצריות ברובד הקרקעית העשיר בטין . אך לאחר התבוננות מדוקדקת יותר ניכרו ההבדלים : השן מכרסה אמייל שכהה במשך השבים , צורתה חררט , אורכה כשני ס " מ , והיא חסרת שורש כבשיני היונקים . זיהריה כשן תנין אושר בידי פרופסור האס ודוקטור מנדלסון , השן נמצאת באוניברסיטת ת " א . - מציאה ' זו חידדה את החושים , ולאחריה נמצאו ערד שלוש שיניים בצלילה אל קרקעית הבריכה הגדולה , בשדה חרוש ובאדמת הביצה שנוקזה .
|
|