|
|
עמוד:13
ובפרשנות בכלי התקשורת , העוסקים במערכה המעמדית , ישנן התייחסויות שונות לתפקידם של הקומוניסטים . כך מעלה פרופ ' זכרי לוקמן על נס את תרומתם של הקומוניסטים למערכות המעמדיות בתקופות המנדט , ובמיוחד לשביתות המשותפות של פועלים יהודים וערבים . לעומת זאת , מטילה ד " ר שרה אוסצקי לזר דווקא על המפלגה הקומוניסטית את האחריות לפעולה " נגד ההסתדרות ברחוב הערבי " . התיאור והניתוח להלן מאירים את הנושא תוך הבאה בחשבון של הנסיבות ההיסטוריות המורכבות . החלק הראשון של הספר הוא מבוא , הכולל חומר רקע בשאלות הגיבוש של מעמד הפועלים בפלשתינה המנדטורית מבחינה כלכלית ומבחינה ארגונית . מקום חשוב תופסת בחלק זה הקמתן של אגודות של פועלים ערבים החל בשנות ה - 20 של המאה ה - , 20 והסיבות להתארגנותן הנפרדת . כן הוקדש פרק למאמצים להקים ארגונים משותפים של פועלים יהודים וערבים בתקופה זו , ולמאבקים המשותפים שהם ניהלו למרות מדיניות הבידול ו " העבודה העברית" שניהלה ההסתדרות הכללית . החלק השני מנתח את הנישול הכלכלי של האזרחים הערבים ואת העיצוב של תעסוקה מפלה של השכירים הערבים מאז הקמתה של מדינת ישראל ועד לשנות ה . 70 מוסבר כיצד ומדוע אמצעים משפטיים מנהליים של אפליה ודיכוי כמו הממשל הצבאי פינו מקומם למנגנון אפליה כלכלי ולרדיפות פוליטיות ממוקדות . בצד ניתוח השלבים של צירוף הפועלים הערבים להסתדרות , נבחנת הפסקת פעילותו של קונגרס הפועלים הערבים והשלכותיה . החלק השלישי בוחן את ההשפעה של התמורות הניאו ליברליות החל בשנות ה 80 על המבנה המקצועי והענפי של הפועלים הערבים , על ההסללה והאבטלה , ועל הזדמנויות העבודה ביישובים הערביים עצמם . פרק מיוחד מוקדש להשתלבותם של שכירים ערבים בהתארגנות איגוד מקצועית ובשביתות , ובמיוחד להתאגדות של עובדות ערביות ולמאבקים שהן מנהלות . Lockman , 1996 5 6 אוסצקי לזר , . 1991
|
|