|
|
עמוד:5
פתח דבר הסקרנות לנסות ולזהות את מהות התפקיד הייחודי של הטיוטור על מאפייניו הרבים ואופניו המגוונים , בערה כאש בעצמותינו ודרבנה אותנו , עורכות הספר , לחקור , לספר ולתאר אותו כדי לחשוף את ייחודו בפני העוסקים בהנחיה / הדרכה כמרכיב בהתפתחות המקצועית בעולם האקדמי . בהיותנו חלק מצוות בית הספר ללימודי התמחות מקצועית שבמכון מופ״ת , טיוטוריות בעבר ובהווה , בעלות תפקידים במארג המייחד את מבנה בית הספר , הרגשנו שיש צורך לרתום את סגל בית הספר לחקור היבטים שונים של הפרקטיקה שלהם בעשייה הטיוטוריאלית . הרעיון הלהיב גם את חברות סגל בית הספר שנדבקו בהתלהבות שלנו ושמחו להשתתף במחקרים השונים סביב נושא עבודתן הטיוטוריאלית . כל אחת מהן בחרה לחקור את הנושא הקרוב ללבה מנקודת מבטה האישית ובמתודולוגיה המתאימה . התהליך הדו-סיטרי של החוקרות ושל העורכות תרם להתפתחות המקצועית והאישית של כל אחת מהשותפות . למידה התקיימה בתוך קהיליית עמיתים , המורכבת מסגל בית הספר ומאתנו העורכות , המשמשות הן כחלק מסגל בית הספר וקבוצת החוקרות הן כמלוות בטיוטורינג אישי . תהליך המחקר והכתיבה היה שיתופי משלוש נקודות מבט : נקודת מבטה של החוקרת - הכותבת ; נקודת מבט של קבוצת העמיתים החוקרים ; ושנקודת מבטן של העורכות . שלוש נקודות המבט אופיינו בסינגריה מלאה . במכון מופ " ת , שהוקם לפני כשלושים שנה ( 1983 ) כמכון למחקר ופיתוח מקצועי למורי המורים העובדים במכללות להכשרת מורים , פועלים ערוצים שונים כמו לימודים , כתיבה , מחקר ותקשוב . הרעיון בבסיס הפעילויות השונות הוא לתרום להתפתחותם המקצועית של מורי המורים . על בסיס רעיון זה הונחו בשנת תשנ " ט ( 1999 ) היסודות ללימודי התמחות בהדרכה פדגוגית בראשותו של פרופ ' משה זילברשטיין . הרציונל שעליו נבנתה תכנית התמחות זו הושתת על שני כיווני מחשבה : האחד , הרכבת מסגרת נורמטיבית לתפקידו ולתפקודו של המדריך הפדגוגי ( שנתפס באותן שנים כתפקיד מרכזי בתהליך ההכשרה
|
|