|
|
עמוד:14
מבנה הספר בספר שבעה פרקים : ארבעת הראשונים הם בעיקרם פרקי תאוריה , ושלושת הפרקים האחרונים משלבים פרקטיקה ותאוריה ומדגימים מודל ייחודי של הוראת מדעים מפעילה לתלמידים עם ליקויי למידה . בפרק הראשון מוצגות תאוריות של למידה וחשיבה והקשר שלהן לגישות ההוראה שעליהן נשען המודל של הוראת המדעים המפעילה . תאוריות אלה ימוקמו במרחב שבין התנהגות ( ביהביוריזם וגישת גאניה ) , קוגניציה והכרה ( התאוריות של פיאז׳ה , ויגוצקי , אוזובל , פוירשטיין וגרדנר ) והבניה ( קונסטרוקטיביזם ) , גישה המתוארת בהתאם להתפתחות התאוריות מקאנט ועד דרייבר וון גלזרפלד ( וון גלזרפלד מייצג גישה קיצונית ורדיקלית ) . הגבולות בין תאוריות החשיבה , התאוריות הפסיכולוגיות - התפתחותיות ותאוריות הלמידה אינם חדים , והצגת התאוריות נעשית באופן שיאפשר להבין את עיקריהן ואת התפתחותן . בפרק השני מוצגות גישות מרכזיות להוראת מדעים , הנובעות מהתפיסות התאורטיות של התפתחות החשיבה והלמידה שהצגנו בפרק הראשון . כל גישה מציגה היבט אחר בהוראת מדעים , החל בהוראת הגילוי וכלה בתהליך התיווך . למרות החפיפה המסוימת וההשלמה שיש בין הגישות , נציג אותן בנפרד לפי התפתחותן הכרונולוגית , ובשמותיהן המקוריים שנתנו להן האישים המרכזיים שפיתחו או הציגו אותן לראשונה . כך יוכלו הקוראים , נוסף על הבנת הגישות השונות , להתרשם גם מכברת הדרך שעשה תחום הוראת המדעים משנות החמישים והשישים של המאה ה - 20 לערך ועד היום . בפרק זה נדגיש במיוחד את הגישות הישימות לאימון , לשיפור ולטיפוח מיומנויות של כלל התלמידים , ובעיקר של תלמידים עם ליקויי למידה . בפרק השלישי מוצגים ליקויי הלמידה הרווחים בקרב תלמידים הלומדים במערכת החינוך . בפרק הרביעי מוצגת ספרות המחקר העוסקת בקשיים הייחודיים של תלמידים לקויי למידה בלימוד מדעים , וכיצד מתמודדות גישות הוראה שונות עם קשיים אלה . כמו כן מוצגת בפרק ספרות המחקר המתארת את נחיצותה ואת חשיבותה של הכשרת המורים המקצועיים למדעים להוראת תלמידים עם ליקויי למידה נוסף על ההכשרה הכללית שלהם להוראת המדעים . כן חשוב לתת למורים אלה הכשרה מקיפה במדעים . בפרק החמישי נציג בקצרה את הרציונל של המודל התאורטי שלנו , שעניינו אימון מיומנויות התשתית והחשיבה של תלמידים עם ליקויי למידה במסגרת
|
|