|
|
עמוד:11
מבוא מאז ומתמיד עמדה שאלת הקנאות במוקד ההגות היהודית . עם התחזקות המגמות הקנאיות בעולם , ולמרבה הצער גם בישראל , עולה שאלה זו ביתר שאת . לנוכח התופעה המדאיגה דומה כי לא נותר אלא לבחון בחינה מחודשת ומדוקדקת את מקומה של הקנאות במסורת חז״ל . לשם כך עומדות לכאורה לרשותנו שתי גישות עיקריות : הגישה ההיסטורית , וגישה שניתן להגדירה כעיונית או רעיונית . ביסוד הגישה ההיסטורית נמצא המעקב אחר גלגול רעיון הקנאות , החל מן הארכיטיפים הקנאיים במקרא – פינחס ואליהו – ועד ל׳יישום הרעיון בפועל׳ , תחילה בידי החשמונאים , ומאוחר יותר בידי קנאי המרד נגד רומי . השתלשלות זו נידונה במחקרים רבים , והמקיף בהם הוא ספרו הקלסי של מ׳ הנגל ׳הקנאים׳ ( , Die Zeloten . ( Leiden , 1961 ההתייחסות לחכמים – הפרושים מימי בית שני ויורשיהם חז״ל – תופסת אצל הנגל מקום משני בלבד . לעומת זאת עיון מעמיק בסוגיה , בראש ובראשונה מן ההיבט ההלכתי , נמצא בספרו של י׳ בן שלום ׳בית שמאי ומאבק הקנאים נגד רומי׳ . בן שלום מאמץ את התזה שהציע כבר צ׳ גרץ ולפיה בית הלל הפרגמטי מתעמת עם בית שמאי הקרוב בעמדותיו הבלתי מתפשרות לאידאולוגיה של המחנה הקנאי . עם זאת , שאלת מיקומם של החכמים מול תופעת הקנאות נשארת במידה רבה פתוחה , כעולה מן התמונה המורכבת למדי שמשרטט בן שלום , הכוללת שני שלבים : שלב ראשון , שבו גובר אחרי החורבן הקו המתון של בית הלל , ושלב שני , שבו רעיונות אקטיביסטיים החבויים 1 העיסוק האינטנסיבי בנושא , שאף הלך וגבר בעשור האחרון , בא לידי ביטוי באין ספור פרסומים , החל מספרו החלוצי של פרמר , מכבים , קנאים ויוספוס ( , ( 1956 ועד למאמר של אסמן , מקורותיו של תסביך דתי ( , ( 2012 המזהה את מלחמת המכבים כאירוע מכונן בתולדות הקנאות הדתית . מאז הופעת ספרו של הנגל הורחבה היריעה על ידי בדיקת החוט הקנאי בשלושה קורפוסים חשובים מסוף ימי בית שני : כתביו של פילון האלכסנדרוני , כתבי כת מדבר יהודה וכתבי הנצרות בראשיתה , על הקשר הבעייתי של ישו כמו גם של פאולוס לעניין הקנאות . מתוך אוסף רב של מחקרים ראה ברנדון , ישו והקנאים ; הורסלי , ישו והאלימות ; סילאנד , אלימות אצל פילון ולוקאס ; הנ״ל , שאול התרסי והקנאות ; סמיילס , מושג הקנאות וביקורתו של פאולוס ; ברטלו , קנאות וחוק אלוהי .
|
|