מבוא: "נכתב במוסקבה, קיץ 1944"

עמוד:13

“ ייווא " ( ראשי תיבות של “ יידישער וויסנשאפטלעכער אינסטיטוט " , “ מכון מדעי יהודי " ) . אך עבודתם היתה שונה מזו של רוב עובדי הכפייה האחרים : הם לא הועסקו בעבודה פיזית , ובעצם כמעט לא באו במגע עם התושבים הלא יהודים בעיר . היה להם קשה יותר לסחור אתם ולקבל מהם מזון תמורת דברי ערך שונים , ולכן הם זכו בפי תושבי הגטו לכינוי הלגלגני במקצת “ די פאפירענע בריגאדע " (“ בריגדת הנייר " ) , מי שיכלו להבריח אל הגטו “ רק " נייר . אך לאמתו של דבר הבריחו אנשי הבריגדה הזאת לגטו לא רק פריטי תרבות שונים , אלא גם חומרי לחימה מסוגים שונים : בין ארגזי הספרים שהובאו לבניין של “ ייווא " היו גם שרידים של אוסף סובייטי , ובתוכו מצאו חוברת הדרכה לטיפול בחומרי לחימה . היא הוברחה לגטו ושימשה את לוחמיו . על כך מעידה גם רוז ' קה קורצ ' ק , שהיתה חברה בקבוצה : ומי יכול היה להעלות על דעתו , שסוצקבר כותב לא רק שירים ופואמות . מי חשד בו במשורר , שאין הוא מסתפק ביצירת השיר הקרבי , הקורא למרד , שלא רק בשירו קרא “ ליטול ליד את הברזל" אלא שבמו ידיו חיבק ברוך — בשעורים החשאיים של הארגון — את הפלד הקר של האקדח ועד הקץ לא הירפה כבר ממנו . בחדר עבודתו , מתחת לכרכים של יהואש , לייוויק , האלפרן , מתחת לכתבי יד מאובקים מוצנעים אקדחים בלגיים , מחסניות , מקלעים רוסיים . סוצקבר היה גם פעיל במועדון הנוער של הגטו ויזם בו את הקמתה של קבוצת צעירים , אתם קרא משירת היידיש המודרנית ואתם ארגן תערוכה לזכרו של יהואש , המשורר ומתרגם התנ " ך ליידיש , מי שהיה בעיניו דמות מופת של יוצר ; הנער יצחק רודשבסקי מספר על כך ביומנו מגטו וילנה : בערב השתתפתי בחוג ספרותי מעניין . המשורר הצעיר א ' סוצקבר סיפר לנו על המשורר היידי יהואש וקרא את שיריו . שיריו של יהואש . תיאורי הטבע שלו , באמת הקסימו אותנו . [ ... ] החלטנו לארגן “ ערב יהואש " ותערוכה של יהואש . סוצקבר 2 רוז ' קה קורצ ' ק , להבות באפר , ספרית פועלים , מרחביה , 1965 מהדורה שלישית , עמ ' . 96

עם עובד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר