|
|
עמוד:10
תאולוגיים ופילוסופיים כלליים , שאינם " פוליטיים " במשמעות הפשוטה של המונח . בטקסטים אלה עולות השאלות ה " פוליטיות " בהקשרים השונים של נושאי הדיון , ואלה שאלות פוליטיות מן הסוג שאין הקורא בן זמננו מורגל בהן , או כאלו שאינו רגיל להגדירן שאלות " פוליטיות " , כמו המשמעות וההשלכות הפוליטיות של ההתגלות האלוהית , חוק אלוהי לעומת חוק אנושי , המשמעות הפוליטית של הנבואה , המשיחיות כתופעה פוליטית וכיוצא באלה . הגדרתו של הרמב " ם לפוליטיקה , שהבאנו בראש הדברים ונדון בה בהמשך , ודאי אינה מה שהקורא המודרני היה מצפה למצוא . מה לפוליטיקה ולהשגת " ההצלחה האמתית " במשמעות של ידיעה מושכלת של האלוהות ? המשכיל החילוני בימינו נוטה להפרדה חדה בין תפיסת עולם המבוססת על אמונה בהתגלות לבין תפיסת עולם המבוססת על שיקול הדעת של השכל האנושי , ויש שהוא נוטה לדעה הקדומה ולפיה מי שמקבל את סמכות ההתגלות ישלול בהכרח את הרציונליות , ולכן לכאורה אין ללומד החילוני , האמון על הרציונליות , עניין בו . אין הוא מורגל בתפיסת עולם המנסה לשלב בין השתיים , כפי שאכן ניסו לעשות מלומדים רבים בימי הביניים . דעה קדומה זו יוצרת פעמים רבות מערכת של מחסומים נפשיים , ועל הלומד לפרוץ אותם כדי שיוכל להתמודד עניינית עם המקורות הימי – ביניימיים . מה גם שמלומדים אלה לא עסקו בדרך כלל בשאלות של אקטואליה , וודאי שלא במה שאנו מכנים היום " מדעי המדינה " , אלא בשאלות פוליטיות תאורטיות ומופשטות - לא במדינה העכשווית אלא בדמות המדינה האידאלית שהתקיימה לכאורה בעבר האוטופי הרחוק , והיא האמורה להתחדש בעתיד משיחי כלשהו . צליחת מכשולי הזמן והמקום , הלשון והמנטליות התרבותית עשויה לפתוח לפני הלומד עולם מרתק של תפיסות עולם , של אמונות ודעות , שמעבר לעניין האינטלקטואלי הטהור בהן , יש להן השלכות חשובות על התפתחות המחשבה היהודית בעת החדשה ; שהרי המלומדים היהודים הגדולים של העת החדשה , החל בשפינוזה ומנדלסון וכלה בהוגים הציונים , ראו עצמם חייבים להתמודד עם תפיסת עולמם הפוליטית של המלומדים היהודים מימי הביניים , והם הגיבו עליה במערכת מורכבת של רציפות ותמורה , של המשכיות ומהפכה . גם היום עדיין אנו מתמודדים עם בעיות שעמדו במרכז עולמם של המלומדים בימי הביניים , כמו היחס בין חוק אלוהי לחוק אנושי , בין התורה לבין המדינה , סמכותה של " דעת תורה " לעומת סמכותו של השלטון הארצי , יהדות ודמוקרטיה - שילוב אפשרי או מהויות נבדלות ואף סותרות . בעיות אלה ודומות להן עדיין מסעירות את הציבור במדינת ישראל , מפילות ממשלות ומפרקות מפלגות . העיון בבעיות הפוליטיות שהעסיקו את המלומדים היהודים בימי הביניים עשוי להקנות ללומד עומק היסטורי ואינטלקטואלי ומבט מקיף על התפתחות העיסוק בשאלות אלה עד עצם היום הזה , ואולי אף יוכל לסייע לנו בהתמודדות עם בעיות אלו . *** שלושה חלקים בספר זה . החלק הראשון עוסק כאמור בשאלת קיומה של מחשבה מדינית יהודית ובהגדרתה ; בחלק השני מוצגים השורשים והמקורות של המחשבות המדיניות ; והחלק השלישי , שהוא הגוף העיקרי של הספר עוסק בהגות המדיניות היהודית בימי הביניים .
|
|