מבוא

עמוד:13

המבט של העיסוק בכישלון האפשרי והצפוי שלה . נקודת המוצא שלו היא ההבנה שההכרה במכשולים שבהם כרוך מימושן של התשוקה להעיד ושל החובה להיות לעד הייתה חלק בלתי נפרד מן המאמצים להקנות לעדות עמדת השפעה בחיים הציבוריים . לטענתי , עלייתה של העדות במאה העשרים חבקה שתי מגמות סותרות : מצד אחד , הקידום של מה שניתן לכנות " סמכות הניסיון " , כלומר של התביעה להקנות לחוויותיהם הבלתי אמצעיות של קורבנות , לוחמים או פעילים כפי שהן מתוארות בסיפור העדות מעמד מועדף כמקור לאמת מוסרית ופוליטית ; מצד שני , ההבנה כי הניסיון הוא בסיס רעוע לעדות טובה וכי מעשה העדות אינו יכול להסתמך אך ורק על התרגום הספונטני שלו לכלל סיפור או דיווח . בזמן שהאטרקטיביות של העדות הלכה וגדלה , התחדדה גם ההתייחסות לעדות כאל בעיה - כאל מעשה המעורר קשיים ומחייב תשומת לב מיוחדת . מי שקידמו את העיסוק בעדות על שני היבטיו היו ברוב המקרים עדים בעצמם , שביקשו לחדד את מטרותיו של מעשה העדות , להגדיר את מיקומו המובחן בשדה הפוליטי ולפרט כיצד עדות אותנטית אמורה להיראות , וכל זאת כדי להגביר את תהודתו הציבורית של מעשה העדות . כך , הפרובלמטיזציה של העדות לא הפריעה לה להתאזרח בחיים הפוליטיים , ואף אפשרה לה למלא תפקיד משמעותי ורב -ממדי יותר במסגרתם . הספרות הענפה על עדויות אסון ומלחמה אמנם הקצתה לעדות את מקומה האתי והפוליטי הראוי בהיסטוריה העקובה מדם של העת הזאת , אך לא ידעה להסביר בצורה מורכבת ומקיפה דיה מהן אותן תכונות פונקציונליות של מעשה העדות שלהן צריך לייחס את המעמד הנכבד שלו . למשל , הסוציולוג הצרפתי רנו דולון הכתיר את העד כמקבילה העכשווית של הנביא , בטענה שקריאת ההשכמה שהוא משמיע מפנה את הזרקור אל התולדות המוסריות של אירועים היסטוריים , מאפשרת לבחון מחדש דוקטרינות אידיאולוגיות , ותובעת לעשות שימוש פעיל בכושר השיפוט . בדומה לכך הוזכרו עדים גם כמקור לא אכזב ל " סיפורים עצובים וסנטימנטליים " , שלטענת ריצ׳רד רורטי ממלאים תפקיד חיוני בהרחבת גבולות הדמיון ומעוררים את הרגש המוסרי ואתו את העניין ההומניטרי בזולת . אך ככלל , ההתייחסות האוהדת הזאת לתפקיד שהעדות מילאה ומוסיפה למלא בהרחבתם של מפות הרדאר המוסריות ושל הדמיון הפוליטי התעלמה מכך שלצד דימויים וסיפורים מרגשים ולצד התרעות מהדהדות , עדים הם גם מקור למחשבה ביקורתית מעמיקה על עבודת הזיכרון ועל עבודת ההצלה שבה הם משתתפים . כאשר . 4 על סמכות הניסיון ראו Scott , The Evidence of Experience , p . 776 Dulong , Le T י moin Oculaire , p . 16 . 5 Rorty , Human Rights , p . 119 . 6

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר