|
|
עמוד:11
ובכרך השני ההולך ונכתב על ידי בן – נחום , יתוארו חייו ומפעליו של שנהבי עד סוף ימיו ב – . 1983 שנהבי בדורו ועל רקע תקופתו שנהבי היה מראשוני העלייה השלישית . כחלוצים רבים מבני דורו לא התיימר להלך בגדולות , אלא הסתפק בשירות צנוע למען הגשמת המשימות הלאומיות , אולם בלבו הייתה שאיפה לבנות בארץ החדשה חברה חדשה , חברה שתהיה מושתתת על יסודות של אחווה , שוויון ערך האדם וצדק סוציאלי . אנשי העלייה השנייה , שקדמו לו ולחבריו בחמש – עשרה שנה , הסתפקו בססמה פשוטה ונועזת פחות : " להרבות עבודה עברית בארץ – ישראל . " מן הראוי להדגיש כי גם יעד זה היה קשה להשגה בימים ההם , ורבים מהחלוצים לא הצליחו להתמודד עם קשיי החיים ועם כישלון שאיפתם לניצחון העבודה העברית . כתוצאה מכך עזבו את הארץ עולים מאוכזבים שהפיצו בגולה את דיבתה . דוד בן – גוריון טען , מן הסתם תוך הפרזה , שרוב העולים מבני העלייה השנייה ירדו מהארץ . אך בדיעבד מסתבר , שהכישלון של ראשית הדרך סלל נתיבים חדשים להמשך הבנייה הציונית , וברבות הימים הפכו ותיקי העלייה השנייה לראשי היישוב היהודי בימי המנדט , נשיאים , ראשי ממשלה ומעצבי דמותה של מדינת ישראל . חלוצי העלייה השלישית מצאו בארץ תנאים טובים לאין שיעור מאלה שמצאו קודמיהם ושאיפותיהם היו נועזות ויומרניות פי כמה וכמה . הם קיוו לדלג על ’ השלב הקפיטליסטי ' ולהניח עוד בימי חייהם יסודות יציבים לחברה עברית חדשה - שתושתת על צדק , אחווה ושוויון - כלומר , לכונן בארץ משטר סוציאליסטי למופת . העלייה השלישית העלתה על נס את דמותו של החלוץ הפועל במסגרת חברתית מאורגנת , הכובש בעמלו את שממות הארץ , והפיצה בעולם כולו את רעיון המופת החברתי של הקבוצה והקיבוץ . אמנם , היעדים הללו - במציאות של ארץ בלתי – מפותחת וללא הון - היו קשים מאוד להשגה עם קומץ חלוצים יחפנים , אבל בעלייה השלישית נסללה לראשונה הדרך להגשמת ערכים של חברה עובדת וסולידרית ולבניין הארץ בדרך של חלוציות והגשמה עצמית . בתקופת העלייה השלישית הוקמו הסתדרות העובדים וארגון ה ’ הגנה ' , ובכך עוצבה דרך המלך לקונסטרוקטיביזם הציוני . אמנם גם העלייה השלישית הסתיימה במשבר , בהפסקת העלייה ובאכזבה כללית , אולם המאזן הכולל שלה היה חיובי ; הכישלונות הרבים נשכחו ובימיה הונחו
|
|