|
|
עמוד:11
בצד רעיון המוזיאון כפואמה מודרניסטית , ש " אין בה עלילה , אך יש בה חוט סיפורי — ולאו דווקא על – פי העיקרון הכרונולוגי " , השתמש קובנר בכל התוכניות המוזיאליות במונחים " ספר " ו " עלילה " , וכולן נהגו סביב טקסט מרכזי . לצד טקסטים שחיבר ( כמגילות האש ) או ליקט ( מגילת איכה , תלמוד ) , שילב גם מקורות מהספרות העברית החדשה ( ביאליק , טשרניחובסקי וברנר ) . לאחת התוכניות המוזיאליות הראשונות קרא " פואמה באבן " , ותיאר מוזיאון שהוא " כספר " , שהמבקר הולך ופותח , " כקורא עלילה שלמה ורציפה " , שתחילתה 3 בקומה עליונה וסופה בירידה במעגלים , ובדרך שערים ותחנות ; — כבשירי סלון קטרינג ( , ( 1987 בהם יעבור הקורא בשירי ה " פרוזדור" טרם יקרא בשירי " חדרים " . חדרים , דירות , בתים , בניינים ( מגדל שלום , בניין צים , גימנסיה הרצליה ) , בית קברות ( של קיבוץ עין – החורש ) וקרן רחובות בלונדון ( קרן הולי היל והמפסטד גרוב ) , משמשים ברבים משירי קובנר לא רק כאובייקט התבוננות , אלא גם כעיקרון מארגן ראשי של המסגרת הפיוטית . כי כשם שחשב על מוזיאונים על פי העקרונות שהנחו אותו בספרי השירה , כך חשב על ספרי השירה על פי העקרונות שהנחו אותו בתכנון מוזיאונים — דבר הניכר באמצעים ובמאמצים שונים למרחוב ( מלשון מרחב ) השירים הארוכים ממילא ( 2 , 622 טורים בעד לא אור , 1 , 860 בסלון קטרינג ) , החל במרחבים השונים שבחר מלכתחילה למיקום החוט השירי העלילתי ( יער העד בעד לא אור , ; 1947 הנגב בפרידה מהדרום , ; 1949 גטו וילנה בהמפתח צלל , ; 1950 הכפר הברזילאי באדמת החול , ; 1961 המנזר באחותי קטנה , ; 1967 אוסטרליה בשירת הקקדו , ; 1970 הר גריזים בלהקת הקצב מופיעה על הר גריזים , ; 1972 פריז ב " המלאך השחור " , ; 1981 בית החולים סלון קטרינג , , ( 1987 וכלה בדרכי העיצוב הבונות את השירים , לצד וכן שלום לוריא , " אבא קובנר — האיש ומחוזות שירתו " , עמ' . 261 - 258 . 3 דינה פורת , מעבר לגשמי , עמ ' . 341 - 306
|
|