מבוא

עמוד:9

מבוא סיפור קורותיה של הפילוסופיה היהודית בימי הביניים מתמצה בדרך כלל בהגותם של חכמים שחיו בסביבה אסלאמית . למן הגותם של רב סעדיה גאון , הרב יצחק ישראלי , רבי אברהם אבן עזרא ועד הרמב " ם , הסביבה הדתית והתרבותית הייתה איסלאמית או פעלה בקרבתה ( ר' חסדאי קרשקש למשל ) . מקובל לטעון שלעומת חכמי ספרד , חכמי אשכנז עסקו בעיקר בפרשנות תלמודית , בהלכה ובתורת הסוד . הגות לא עמדה בראש מעייניהם . הנימוק העיקרי שעומד בבסיס עמדה זו הוא התפיסה שאסכולה פילוסופית צריכה שתהיה פועלת בתוך המסורת הפילוסופית המערבית , זו שתחילתה במסורת הפילוסופית היוונית . החברה היהודית באי האיברי הייתה חשופה לתרבות האסלאמית אשר היא זו שהייתה הסוכן להעברת מסורת הפילוסופיה היוונית באירופה , ולא מנעה עצמה מליטול בה חלק , בעיקר משום שהאסלאם לא נתפס כעבודה זרה . החברה היהודית באשכנז , לעומת זאת , פעלה תחילה במקום בו החשיפה לתרבות האסלאם הייתה מעטה מאוד . העולם הנוצרי שבו פעלה החברה היהודית באשכנז , החל להיחשף למסורת הפילוסופית היוונית רק למן המאה הי " ב , והיא ( החברה היהודית ) אף בידלה עצמה מן התרבות הנוצרית משום שהיא תפסה אותה כעבודה זרה ולפיכך כמוקצה מחמת מיאוס . לבידול זה מצטרפת קביעתו של יוסף דן , כי בתורתם של חוג בעלי הסוד ממשפחת קלונימוס שפעלה באשכנז אנו מוצאים התנערות במודע מן העיון הפילוסופי הרציונאלי . בין אם הנחות אלה , על בידולה החברה היהודית האשכנזית , נכונות , בין אם לאו , אין בהן כדי לשלול את קיומה של הגות במובן הרחב יותר של המילה , הגות כהשקפת עולם או השקפה דתית . הגות זו אומרת . 1 ראה למשל יוסף דן , תולדות תורת הסוד העברית , ימי הביניים , כרך חמישי ( ירושלים : הוצאת מרכז זלמן שזר , תשע " א ) , עמ ' . 31 - 29 . 2 קביעתו של דן נשענת על תפיסתו את ההשקפה המכונה " זכר עשה לנפלאותיו " . ראה ישראל מ ' תא שמע , " קונטרס ' זכר עשה לנפלאותיו ' לרבי יהודה החסיד " , קובץ על יד יב ( כב ) תשנ " ד , עמ ' , 146 - 123 וראה יוסף דן , שם , עמ ' , 37 ועמ ' . 421 - 393 כן ראה לקמן עמ ' . 136 - 130

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא