|
|
עמוד:10
מעניינת של רחלי עופר בסיפוריה של דבורה בארון . אל אלה מצטרפות סקירות רחבות היקף של זאב ספראי על מסלולי הצטיינות של נשים בתקופת המשנה והתלמוד ושל יעל לוין על דמותה של מרים הנביאה בעיני חז״ל והראשונים . בכל המאמרים הללו ניכרת נכונות גוברת לקריאה חדשה של טקסטים יהודיים קנוניים . קריאה המעמידה במרכזה את האשה , את היחס אליה ואת תודעתה של האשה הקוראת . זוהי קריאה המנכסת את הטקסטים המסורתיים ומאפשרת לקוראת למצוא את עצמה בתוכם , לא כ'אחר' מודר אלא כחלק אינטגרלי מן הטקסט הדתי . מגמה נוספת הבאה לידי ביטוי במאמרי הספר , היא פועל יוצא של היות הפמיניזם הדתי עובדה מוגמרת בחברה הדתית , גם בקרב אלה המתנגדים לו . מתוך כך נוצרת אפשרות לבחינה רטרוספקטיבית של השפעת דרכי המחשבה והפעולה שלו על תחומים שונים , גם אם מוגבלים , בחברה הדתית . סיגל אחיטוב בודקת את תודעתן המגדרית של גננות דתיות ; נחמה וייסלר–פרידמן בודקת את יחסם של זוגות צעירים לחתימה על הסכמי קדם נישואין ; אפרת רחלי מאירי בוחנת בהיבט משפטי את שאלת טובת הילד וטובת האם היחידנית ; ונורית יעקבס ינון בוחנת דרך מצלמת הקולנוע את מקומן של אמהות צעירות בטקס ברית המילה של בניהן . ואולם , מהפכה של ממש בדיון הפמיניסטי הדתי , שהיא פועל יוצא הן של הביטחון העצמי הן של היות הפמיניזם הדתי עובדה מוגמרת , באה לידי ביטוי במאמרי החלק השני של הספר , העוסק באומץ ובגלוי בתחום הלא פשוט של יחס לגוף ולנשיות בחברה הדתית בכלל ובקרב נשים דתיות בפרט . התפרצות השיח בתחום זה בשנים האחרונות , היא בוודאי בהשפעת העיסוק הפמיניסטי בנושא מזה למעלה מדור בעולם ובארץ ( כמו למשל בספר המהפכני ‘ גופנו , עצמנו' שיצא בשנת , ( 1971 אלא שהדיון מקבל כעת מאפיינים ייחודיים הנובעים מערכי הצניעות וההפרדה בין המינים הנהוגים בחברה הדתית . הכותבות עוסקות באספקטים שונים וחשובים של הנושא - תרצה מיטשם מצביעה על נקודת המבט הגברית המוטעית של הפוסקים ביחס לגירוי מיני של נשים ; נעמי מרמון גרומט ומיכל פרינס מעלות את הקושי של נשים נשואות צעירות להתחבר לגופן ולמיניותן ; טלי רוזנבאום מצביעה על הקושי לטפל בבעיות מיניות של זוגות דתיים מול סמכות רבנית ואיסורים הלכתיים , ותניה צ'יפמן נוגעת בנושא הכאוב של התמודדות נפגעות תקיפה מינית עם הלכות אישות . להבנתי , כל המגמות הללו מצביעות על שני תהליכים מרכזיים המאפיינים את הפמיניזם האורתודוקסי כיום , אשר משתקפים במאמרי הקובץ שלפנינו : תהליך אחד הוא העמקת ההסתכלות פנימה של האשה אל גופה , אל רוחניותה ואל יכולותיה , שנעשה במקביל למאבק הוותיק לשוויון בחברה ובעולם הדתי . אמנם המאבק לשוויון לא תם , ויש לו עוד דרך ארוכה , אך הפמיניסטיות הדתיות מודעות כיום יותר ויותר לצורך לבסס את זהותן כנשים המודעות לעצמן . לא די בהשגת השוויון החברתי החוקי
|
|