|
|
עמוד:12
בעלי צרכים מיוחדים , כולל אלה המתנהגים בתוקפנות . מערכת החינוך בישראל מציעה שתי דרכים עיקריות להתמודדות עם התנהגות תוקפנית של ילדים ונוער . הראשונה כוללת תכניות מניעה מערכתיות , והשנייה כוללת טיפולים פרטניים שונים , כולל טיפול באמנויות . ספר זה מתמקד בדרך השנייה , הרווחת כיום בגנים ובבתי ספר רבים . במפגש בין שני הנושאים - תוקפנות בקרב ילדים והטיפול בהם באמצעות אמנות - עולות דילמות מקצועיות רבות המלוות במתח ובדריכות כתוצאה מן הניגוד שבין החופש וההכלה שהמטפלים מעוניינים לספק , ובין התוקפנות המרחיקה והמאיימת של המטופלים . דילמות אלה מתוארות בספר בהרחבה , וכן מגוון הדרכים להתמודד עמן . ייחודו של הספר הוא בשילוב של מחקר , תאוריה ופרקטיקה . חלקו הראשון מתאר ומנתח את המצב בשדה על בסיס מחקר מקיף שבחן את החוויות , את התפיסות ואת דרכי העבודה של מטפלות באמנות העובדות במערכת החינוך . חלקו השני מציג מודל תאורטי המסייע לכוון את הטיפול ולזהות את הקשיים ואת האתגרים האופייניים לעבודה עם ילדים , וכן דרכים ליישום המודל בעבודה הטיפולית . תובנות אלה צמחו מן המחקר ומניסיון קליני רב-שנים בטיפול ובהדרכה . וביתר פירוט : הפרק הראשון מציג את הרקע העיוני של תוקפנות ילדים , את ההקשר המקומי של התופעה , את חקר הסיבות ( אטיולוגיה ) לתופעה ואת הטיפול באמנות במוסדות חינוך בישראל . הפרק השני מתאר את מערך המחקר , שהקיף למעלה ממאה מטפלות באמנות ומדריכות קליניות כדי ללמוד מניסיונן . באמצעות שאלונים , ראיונות וציורים , הן תיארו את הקשיים ואת ההצלחות שחוו בעבודתן זו . הפרק השלישי מציג את הממצאים המרכזיים של המחקר , כולל תיאורים מגוונים של דרכי העבודה של המטפלות וכן אתגרים רבים שהן התמודדו אתם . הממצאים מלמדים כי מטפלות רבות התקשו לזהות את הקשר שבין ההתערבות הטיפולית שלהן ובין התוצאות . נתון זה שימש מנוף לבחינת הקשיים של המטפלות ולהבנת האתגרים שעליהן להתמודד עמם במרחב הבין-אישי ( קשר מטפלת-מטופל , ( 2 הכלה - מושג בפסיכולוגיה ובחינוך שמשמעותו יכולת רגשית לקבל ולשאת בתוכו את רגשותיו של האחר ; להיות אמפתי וקשוב אל האחר ; לאסוף אל תוכו את חוויותיו , להזדהות אתו ; לספק לו מרחב בטוח לביטוי תחושותיו ורגשותיו . 3 התלבטתי בדבר השימוש בלשון זכר ונקבה במהלך הכתיבה . הפתרון שנמצא מתאים ביותר הוא זה : מטפל-מטפלים , בלשון זכר , מתייחס למטפלים באופן כללי ; מטפלת-מטפלות , בלשון נקבה , מתייחס למשתתפות במחקר ( במילוי השאלונים 97 % - היו נשים , ובראיונות . ( 100 % –
|
|