|
|
עמוד:4
ב . המבנה חלוקת המגילה לארבעה פרקים ( על פי החלוקה הנוצרית , שנקבעה בספרי מקרא עבריים , לראשונה במקראות גדולות , דפוס ונציה ( 1516-1517 מתיישבת יפה עם כוונת הכתובים : עיקרו של פרק א מוקדש לשיחת נעמי וכלותיה בדרכן ממואב לבית לחם עד כניסת נעמי ורות בשער העיר . אירועי שלושת הפרקים האחרים מתרחשים בבית לחם : פרק ב מתרכז בעיצובו של יום אחד בשדה בעז , ואילו פרק ג מתאר לילה אחד בגורנו . פרק ד עוסק ברובו בתמונת הגאולה , שבשער העיר . קורות המשפחה שקדמו לשיבה ממואב , ואלו שנבעו ממעשה הגאולה , מרוכזים בראש המגילה ( א , א ו ) ובסיומה ( ד , יח כב . ( למגילה מבנה סימטרי מובהק . פרק א מקביל לפרק ד ואף שני פרקי התוך , ב ג , מקבילים זה לזה . פרק א נפתח ביוחסין של אלימלך וביתו - משפחה אפרתית אלמונית , ופרק ד מסיים ברשימת יוחסין מפרץ בן יהודה עד לדויד המלך . פרק א פותח ברמז לתקופת השופטים , ואילו פרק ד מסיים ברמז לתקופת המלוכה - לדויד . בפרק א מוזכרת פעולה ישירה של , ה' המובילה לסופו של המשבר במישור הלאומי : "כי פקד ה' את עמו לתת להם לחם" ( א , ו . ( בפרק ד מוזכרת בשנית התערבותו הישירה של ה / והפעם היא שמה קץ למשבר האישי המשפחתי : "ויתן ה' לה הריון ותלד בן" ( ד , יג . ( בשני הפרקים הללו מופיעה מקהלת נשים המאירה מפרשת את מצבה של נעמי . אם בפרק א מגיבות הנשים בתמיהה של צער עם כניסת נעמי העירה : "הזאת נעמי" ( פס' יט ) הרי שבפרק ד מאריכות הנשים בדברים טובים , דברים ניחומים : "ברוך ה' אשר לא השבית לך גאל היום ויקרא שמו בישראל . והיה לך למשיב נפש ולכלכל את שיבתך כי כלתך אשר אהבתך ילדתו אשר היא טובה לך משבעה בנים" ( פס' יד טו . ( מקבילה מבנית מובהקת בין שני פרקי המסגרת קיימת גם במערכת הדמויות : כשם שבפרק א מאירה הדמות המשנית , ערפה , את הדמות הראשית , רות , כך בפרק ד מאירה הדמות המשנית , הגואל הקרוב , את הדמות הראשית , בעז . כשם שערפה חוזרת בה לבסוף מכוונתה לדבוק בנעמי , כך גם הגואל : הוא מוכן לגאול את אדמת נעמי אך לנכונותו הוא מציב גבולות : אין הוא מוכן לשאת את רות לאשה מחשש לנחלתו שלו ( פס' ו . ( לאורן של דמויות חיוביות אלה זורחות דמויותיהן של רות ובעז . ואשר לשני הפרקים שבלב המגילה : בפרק ב מעוצב יום אחד בשדה בעז . בפרק ג מתואר לילה אחד באותו שדה . העיתוי השונה גורר אחריו הבדלים נוספים : בתמונה המתרחשת לאור היום משתתפים שחקני משנה רבים , העובדים בשדה בעז . תמונת הלילה מתרחשת באין רואה - רות ובעז לבדם בגורן . גם מבחינות נוספות מהווה פרק ג את מקבילו הניגודי של פרק ב : שני הפרקים נפתחים בשיחת החמות וכלתה ( ב , ב : ג , א ה (; האחת פונה בבקשה הצעה אל רעותה , וזו מקבלת את דעתה . וכאן עדים אנו להיפוך בולט בין שני הפרקים : בפרק ב
|
|