|
|
עמוד:11
ספר זה מערער על שני הדימויים האלה , ובכך שומט את הבסיס מתחת לרגלי הטענה בדבר הניגוד הקוטבי בין רעיון הדו לאומיות הציוני לבין המציאות החברתית , התרבותית והפוליטית שבה פעלו מנסחיו וחסידיו מפראג . ראשית , אין לתפוס את ציוני "בר כוכבא " כאחד מרסיסי היהדות הגרמנית , המנוכר לסביבה התרבותית הסלאבית הזרה והבלתי מובנת . אדרבה , לפנינו דמויות שזיקתן לסביבה הלא יהודית הייתה מורכבת כפליים , יהודים צ ' כו גרמנים במלוא המובן המחבר של המקף המחבר ביניהם : מחד גיסא , חניכיה של התרבות הגרמנית שהלשון הגרמנית היא שפתם האינטלקטואלית העיקרית , ומאידך גיסא , אנשים השואפים לאזן ולהשלים את חווייתם התרבותית הגרמנית תוך היפתחות אל היסוד הלשוני התרבותי הצ'כי של סביבתם . הרצון לשלב בין מספר זיקות תרבותיות לא יהודיות על תשתית של זהות לאומית יהודית , ששיקף בהתחלה את הצורך היומיומי הבסיסי של מרבית יהודי פראג להסתגל לסביבתם הדו תרבותית והדו לאומית , הניח לאחר מכן את היסודות למשנה אידאולוגית לאומית של ממש , שחרגה מעבר להקשר היהודי הצ ' כי הגרמני של פראג . על פי משנה זו , תפקידה הסגולי של הלאומיות היהודית באשר היא הוא לשמש גשר בין תרבויות שונות ודגמי לאומיות שכנים מבלי לטשטש את עצמיותה הייחודית שלה . שנית , כשם שתפיסת הלאומיות היהודית כ '' הוויית הגישור " בין הלאומים ובין התרבויות נועדה לתת מענה רעיוני לאתגרי הוויית חייהם התלת תרבותית של היהודים הצ'כו גרמנים בפראג , כן גם דגם המדינה הדו לאומית שהעלו הוגו ברגמן , רוברט ולטש והנם קוהן ביחס לעתידה של ארץ ישראל / פלשתינה המנדטורית עמד בזיקה הדוקה למציאות רב לאומית מובהקת . מציאות זו אפיינה את המרחב הגאו תרבותי של פעילותם הציונית בין פראג לירושלים , ולא רק במזרח מרכז אירופה ובמזרח התיכון בעידן האימפריות מרובות הלאומים ששלטו טרם מלחמת העולם הראשונה , אלא גם בתקופה הבתר מלחמתית . אכן , מדינות הלאום החדשות והישנות החדשות שקמו או התעצמו לאחר המלחמה על חורבות המדינה ההבסבורגית היו מדינות רב לאומיות בפועל , שמשטריהן התמודדו דרך קבע עם תביעות מיעוטיהן הלאומיים המרובים ; אף צביונה של ארץ ישראל המנדטורית הפך דו לאומי יותר ויותר ככל שהמיעוט היהודי בארץ הלך וגדל בעקבות העליות . התיאור הדטרמיניסטי של תולדות הלאומיות המודרנית לפני התמוטטות שלוש האימפריות הגדולות ובין שתי מלחמות העולם , כמסע מחויב המציאות לקראת חלוקת אירופה המזרחית והמרכזית והמזרח התיכון למדינות שהךלאומים וללאומים שהם מדינות , הוא פרי התבוננות רטרוספקטיבית בפריזמה של תקופת המלחמה הקרה . בעקבות השואה וחורבן המיעוטים היהודיים הגדולים במזרח אירופה ובמרכזה , אשר ערערו ללא הרף על האתנוצנטריות המדינתית במדינות היורשות של האימפריה ההבסבורגית , וכתוצאה מסדרת טיהורים אתניים וחילופי האוכלוסין שבוצעו במרחב האירו אסייתי
|
|